מבזקים

משחקי Vivendi הודיעה על תאריך להוצאת המשחק World In Conflict. לפי הפרסומים התאריך  המשוער להוצאת המשחק הוא ה-21 בספטמבר השנה. כמו כן הם הודיעו על הוצאת גרסת בטא של המשחק (פתוחה לכל מי שרוצה להירשם). תקופת הבטא התחילה ב-11 ביולי ותימשך עד סוף החודש.
לאתר הבית של המשחק
לכתבה המקורית

 

powered_by.png, 1 kB
וולפנשטיין: RCW הדפס דואל
הערכת משתמש: / 12
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Saturday, 01 April 2006
וולפנשטיין: Return to Castle Wolfenstein

 מבוא
 לא סתם בחרתנו לערוך את הביקורת הראשונה שלנו על המשחק Return to Castle Wolfnstein , אומנם למשחק המתרחש בתקופת מלחמת ערך סנטימנטלי עבור גימריים ותיקים וערך חינוכי עבור הצעירים שבחבורה. אבל הסיבה העיקרית לבחירתו היא רוחב הלב של החברה המפיצה Activision שמאפשרת משחק חינמי בשתי גירסאות הרשת "Return to the castle Demo"  ו- "Enemy Territory" (שפותח ע"י Splash Damage) שתיהן עוסקות בשיחזורים של קרבות היסטוריים ומשימות בידיוניות כאחד, ושתי גירסאות ה"דמו" הללו העסיקו אותי שעות על גבי שעות למול המחשב. למי שזוכר את המשחק "טירת וולפנשטיין" שכיכב בשנות השמונים לא ציפו אכזבות רבות, המשחק מכיל כמעט את כל המוטיבים שנותנים ערך מוסף למשחק, החל מאיזורים סודיים שתמיד כיף לגלות ועד לגניבה של חפצי אוצר (אם כבר אנחנו כאן אז למה שלא נעשה קצת כסף). אז אם משחקים אחרים מהתקופה משחזרים קרבות וזירות קרב, כאן מסופר הסיפור שלא סופר בשום מקום ומבחינת הרשויות לא קרה מעולם, סיפורו של איש אחד שאיך לא, הציל את העולם החופשי. בחזרה לטירת וולפנשטיין, הוא משחק FPS: משחק מגוף ראשון הממונע ע"י המנוע של Id מבית היוצר של Gray Matter, Nerve Software ו- Id. אז נכון המשחק יצא בנובמבר 2001, תאריך רחוק טיפה, אבל מאז השתנו חיינו ואנו חיים בציפייה למשחק הבא, אז קבלו את המשחק שזוכה לכבוד של הביקורת הראשונה!! 

 

 הסיפור
 תחילתו של הסיפור שלנו לא תאמינו היא אי שם בשנת 943 לספירה, שנה שבה קוסמים ואבירים היו עניין שבשגרה, וכך ביום גשום וקודר בעוד היינרייך האיום נהנה לקצור בחרבו ראשים, מופיע קוסם שמחליט שנמאס לעולם מתעלוליו של היינרייך האיום ובצעד אמיץ מתייצב מולו בשדה הקרב. אבל כידוע לכל וכך גם היינרייך טורח להזכיר לידידנו הקוסם האנונימי, אותו את היינרייך האיום לא ניתן להרוס, וכך בלית ברירה נאלץ הקוסם לכלוא את הינרייך כמיטב המסורת, בשמירת דברים יקרי ערך, דולרים ואבירים סוררים,  מתחת לבלטה, שם הינרייך נשאר כלוא. עד שבשנת 1943 מחליטה חבורת גאונים גרמנית להתחקות בעקבות האיש והאגדה אל זירת הקרב בטירה וולפנשטיין. בתקווה שזה יזכור את הזהות הגרמנית שבו ויפנה את מלא זעמו כלפי צבא בנות הברית. ידיעות שמקבלות בנות הברית על פעילות נאצית סודית, מדרבנות את המטה המשולב למבצעים חשאיים לשלוח שני סוכנים סמויים לרחרח. אך עוד בטרם מתחיל המשחק מתקבלות החדשות המרות...שני הסוכנים שנשלחו (ואתה-הסוכן בלשקוביץ ביניהם). נפלו בשבי במהלך משימתם, מפקד הכוחות השמנמן שוקל לחצי שנייה אם לשלוח כח נוסף, ואז ברגע אמיץ מחליט להמתין לישועה שתבוא איך לא – מהסוכנים השבויים. וכאן מתחיל סיפורו המרתק של הסוכן בלשקוביץ בחזרה לטירת וולפנשטיין. לגלות את כל הסיפור אני לא אגלה לכם, מה שכן תהיו בטוחים שיריבים מסוכנים לא יחסרו לכם, בחלק ה"מציאותי" של המשחק תוכלו לפגוש אנשי ונשות קומדנו, צלפים, אנשי טילים, טנקים ועוד. בחלק הפחות מציאותי תוכלו לפגוש גם זומבים, מפלצות ענק, רובוטים משוכללים וסופר רובוטים שידאגו למרר לכם את החיים. 

Image      

מבט מכוונת של "הסנופר"    

Image 

אבוד עליו

דרישות מערכת
 נתחיל דווקא עם המחשב איתו שיחקתי: שיחקתי עם מחשב נייד עם מעבד Intel Pentium 1.7MHz , כרטיס קול מובנה, 512Mb  זיכרון וכרטיס מסך מובנה 16MbATI. התוצאה: במהלך סירטוני המעבר היו לא מעט לאגים בעיקר בסאונד, המשחק גרם לעומס רב על המערכת (כמו כל משחק ברמה שלו). באופן כללי, המשחק רץ באופן חלק יחסית רק בהגדרות הגרפיות המינימליות.דרישות המערכת המינימליות הרשמיות הן: של

Pentium II 400 MHz

128 MB RAM

ווינדוס 95/98/ ME/2000/ NT4/ XP מקום פנוי בהארד דיסק:1100 MB חומרה התומכת במאיץ גרפי תלת מימדי D3, עם לפחות 16 מגה ביט זיכרון בכרטיס המסך ותמיכה במנוע OpenGL  מודם במהירות מינימלית של 56.6 kbps. אם אתם שואלים אותי דרישות המערכת האלו הן בדיחה אחת גדולה, אני הרצתי את המשחק כמעט על כל מחשב שבו נתקלתי (תסלח לי אחראית המחשבים באוניברסיטה), והמשחק ממש אבל ממש לא רץ כמו שצריך בדרישות המערכת המינימליות, הוא בקושי רץ כמו שצריך על הנייד שלי שגבוה הרבה יותר מדרישות המערכת, ואם למישהו כאו יש מודם חיוג –  לא מומלץ להתחבר לרשת, פעולה שכזו רק תגרום לעוגמת נפש.

 

גרפיקה
   המשחק נבנה ע"י Activision  בעזרת טכנולוגיית ה-quack III arena  של ID, בשיתוף פעולה עם Graymatter. ומשתמש במנוע ה- OpenGL: אותו המנוע ששימש לבניית Quake ו-Half-Life. הגרפיקה והסאונד של סרטון הפתיח נראים מבטיחים, ולכן אולי גודלת האכזבה מהאיכות הירודה של סירטוני המעבר שבהמשך, הגרפיקה של המשחק עצמו פסטורלית ובניגוד למשחקים כמו Half Life 2  בהם אפשר להאמין שהסביבה אמיתית, כאן ברור לחלוטין שמדובר בגרפיקה ולא בתמונות. כל זה לא פגע ואף לא לרגע מההנאה שהפקתי מהמשחק. הסביבה הגרפית גם אם אינה מגומרת לחלוטין, היא עדיין סביבה מושקעת ונותנת תחושה ממשית של מעבר באיזורים אמיתיים עם דגשים לפרטים הקטנים כגון נר על השולחן או שלט על הקיר  שעושים את ההבדל, גם במשחק המקורי וגם בדמואים יש באג חביב בגרפיקה, שמאפשר לראות חלקי גוף של אנשים שעומדים מאחורי דלתות. למי שמתעקש להגיע לשיא האיכות, המשחק תומך עד לרזולוציה של  2048*1536 ולצבע בעומק 32bit. לצורך השוואה אני יכול להגיד לכם ששיחקתי במשק הזה בשני מחשבים: במחשב הנייד שלי (1700Mhz של Intel, כרטיס מסך 16M של ATI). באיכות בינונית ובמחשב ביתי (מעבד 3200Mhzשל AMD כרטיס מסך X1800X של ATI) על איכות שיא, ואתם יודעים מה תחושת המשחק הייתה הרבה יותר חזקה על איכות השיא במחשב הביתי. העלאת האיכות הגרפית מעל לרמה Medium במחשב הנייד גרמה באופן מיידי ללאגים עקב התחממות כרטיס המסך, אז אם יש לכם מחשב לא כל כך חדש, קחו בחשבון את הדרישות המינימליות האמיתיות שלדעתי קרובות מאוד למפרט של המחשב הנייד שלי.

Image              

ממממחחחחשששששמממלללל!!!      

Image       

נשארו 7 כדורים.. למי שמסתקרן אחרי הפרינט סקרין גם הוא מת.            

Image   

את אלה אני הכי שונא       

 

סאונד
 הסאונד של המשחק משתלב היטב עם רצף המשחק, ולעיתים אתה יכול לדעת שאתה עומד להתעמת עם האוייבים רק ע"פ השינוי של המוזיקה. לקולות הרקע נוספת גם האזעקה המעצבנת שללא ספק גרמה ללא מעט גיימרים לרוקן על המתג מחסנית שנייה לאחר שכיבו את האזעקה. מלבד קולות הרקע גם שאר האפקטים: יריות, דריכה, חשמל וכ"ו משכנעים למדי. בגרסאות הרשת עם זאת ניתן למצוא שרתים בהם לא היו מרוצים לחלוטין מהקולות המקוריים והוסיפו אפקטים קוליים משלהם. איכות הקול המקסימלית במשחק (וגם הממולצת לדעתי) היא 22Khz. התחושה האישית שלי היא שבתחום חיבור קטעי הסאונד למשחק החברה עשו עבודה מעולה, והסאונד מכניס אותך לאווירת המשחק באופן משכנע. ואין כמו סאונד באיכות טובה ותזמון נכון כדי לעשות את העבודה. למרות החיפושים שערכתי בגרסה שלי (הגרסה המקורית ללא עדכונים). לא מצאתי אפשרויות מתקדמות לבעלי כרטיסי קול משוכללים.

      

המשחק והשליטה במשחק
 בהרבה משחקים נהוג בד"כ לתת הדרכה קצרה על השליטה במקשים ולתת לשחקן לתרגל את השליטה שלו בסביבה החדשה, אך מה לעשות כאן הסוכן בשלקוביץ נפל בשבי (לאור המשך המשחק לא ברור בדיוק איך), עוד לפני שהמשחק מתחיל והוא נאלץ להתחיל לפלס את דרכו אל החופש דרך גופות אוייביו. במשחק ללא קשר בדרגת הקושי ומלבד לשלב עם הזומבים, לא חסכו בתחמושת (לא כולל התחמושות לתומפסון ולנשק הצלפים עם ראיית הלילה). באופן כללי המשחק זורם, ההוראות לפני כל סצנה ברורות מאוד, המפות לא מסובכות מידי ובניגוד למשחקים כמו DoomIII בהם הלכתי לא פעם סחור סחור בכדי למצוא את המשך המסך, כאן בד"כ המפות מסודרות ונוחות והסיבה היחידה לשוטטות במפה היא חיפוש אחרי אזורים סודיים חדשים. גם המקשים נוחים, כשהספרות 1-0 מאכלסות נשקים שונים: במשחק יותר מעשרה נשקים אך כמה נשקים מאותה קטגוריה יכולים להיות תחת אותה ספרה, כך למשל לחיצה על המקש 3 תחליף את הנשק מתומפסון ל-MP3 ול-Sten.  בכפתורי הריצה, האצה (shift), קפיצה (רווח), הליכה שקטה (CapsLock), הליכה הצידה (Alt),  והתכופפות (C) אין חידוש וטוב שכך. בכל אופן במשחק יש אפשרות להחלפת סדר המקשים בהתאם לצרכי המשתמש. ברירת המחדל המעצבנת ביותר במשחק היא אולי החלפת הנשקים האוטומטית, כך שאם אם לא תשנו ברירת מחדל זו אל תתפלאו אם תגלו שברגע הקריטי ביותר, התת מקלע שבידכם התחלף באקדח שהיה זרוק על הרצפה (ואיך למען השם אוספים אקדח עם הרגל). ואם כבר מתלוננים, אז אני רוצה פעם אחת הסבר, מי לעזזל סוגר אחרי את הדלתות במשחקי הפעולה, הדבר הזה מלבד שהוא מטריד, פוגע גם בהתמצאות של השחקן בסביבה, ובוולפנשטיין בעיקר העניין הופך למטרד שדלת פשוטה דוחפת אותך או נסגרת בדיוק בשנייה שבה זרקת רימון יד.....הבוטים במשחק מפגינים רמה גבוהה של אינטיליגנציה: הם מגלים רגישות לרמת המתח באוויר, כך שאם תשמיעו רעשים הבוטים יהיו יותר דרוכים לקראתכם, רמת הדריכות של הבוטים מושפעת גם מיריות וקולות אזעקה. אסטרטגיית הלחימה הכללית של הבוטים במשחק היא להסתער קדימה (בעיקר בקבוצות) ולהתקמפר ואפילו לסגת כשהם נפצעים או מרבית חבריהם הבוטים נהרגים. לאסטרטגיות אלו יש כמובן חריגים : ניתן יהיה לראות בוטים שרק מסתערים וכאלה שרק מתקמפרים. בין הרמות השונות יש הבדלים משמעותיים בעיקר ברמת דיוק היירי של הבוטים ובאגרסיביות שלהם וזהו הישג מאוד מענג, מה שלא ניתן להגיד על הרבה משחקים אחרים בהם ההבדל בין רמות הקושי מסתכם רק בכמויות האספקה (תחמושת ומדי-קיטים). כאן לא חוסכים מהשחקן הקשוח תחמושת, ערכות הריפוי מרפאות הרבה פחות. על אף האינטיליגנציה הרבה של הבוטים, גם במשחק זה ניתן להיתקל בבאג הידוע שבוטים (בעיקר הגדולים) נתקעים ויורים בקירות בעוד ששאר הגוף שלהם חשוף להתקפה, מצד אחד זה מרגיז שכן רמת הקושי של המשחק יורדת. אך מצד שני גם הגיימר הטוב ביותר בעולם לא יתנגד מידי פעם להנחות קטנות (בעיקר שצריך לדעת איך לגרום לאוייבים להיתקע). אני לא מאשים את יוצרי המשחק בבאג זה, זהו באג מוכר ובלעדיו לדוגמא, אין לי מושג איך הייתי עובר את השלב האחרון במשחק Far Cry. העלילה בהמשך הסיפור מתקדמת כמעט ללא הפרעות לקראת המפגש עם היינרייך, כשבאמצע הסוכן בלשקוויץ נשלח לחופשה בכמה משימות ריגול חביבות. עם ההתקדמות בעלילה Id מפגישים אותנו עם שלל אוייבים, שבאופן כללי יש את האוייבים "הפושטים" שזרוקים בכל מקום ואת האוייבים המיוחדים הנמצאים בנישה שלהם. מרבית המשימות במשחק הן משימות כלבבי: הרוג ככל יכולתך, לרוב לא צריך להגן על שום בן ערובה או לעקוב אחרי חברי צוות – אם אתם זאבים בודדים, אתם תהנו מאד ממשחק זה. את מרבית האוייבים חיסלתי עם MP3, רובה צלפים או סכין. אולי בגלל תכונה מוזרה שיש לי לחסוך תחמושת. בכל אופן, נהנתי מהתכונה החסכנית אחרי שגיליתי שנגד הזומבים יעיל להשתמש בלהביאור ושנגד הרובוטים ואנשי הלהביאור הכי טובה מכונת היריה (ולי נשארה המון תחמושת). בעלי חוש ההומור השחור שבנינו ישמרו אם כך את רקטת הפנזר לקבוצות גדולות של אנשים שיתרסקו לחתיכות קטנטנות. כדי לגמורת את המשחק לקח לי זמן רב יחסית, לא רק בגלל שנהנתי לחרוש כל פינה במסך ולמצא אזורים סודיים. המשחק פשוט ארוך וזה כיף. במשחק יש כ-25 שלבים כיפיים ומעניינים. גם אחרי שסיימתי את המשחק, נהנתי לחזור פעמים רבות לשלבים ישנים (יש לי שריטה לשמור תחילת כל שלב ואז לחזור על השלבים שוב ושוב עם אקדח בלבד או עם מגבלת זמן). בעיקר נהנתי לשוב ולהרוג את הינרייך מספר פעמים, ולעשות את השלבים הראשונים, שלדעתי הם הכי כיפיים שוב ושוב.   

Image

למות ביום אחר: לא עבד עליה..

משחק ברשת 
המשחק בחזרה לטירה ולפנשטייין פתח מחדש את הקטגוריה של משחקים עם מטרה (Objectiv), לא עוד משחקים עם הריגות סתמיות או הרמות דגלים כמו CS, אלא משחקים עם מטרה מאורגנת ומשחק תפקידים שבו רק קבוצה מאוזנת מבחינת בעלי התפקידים שיודעת לשחק כקבוצה, תנצח. לכל בעל תפקיד יש חשיבות ברשת וגם לחייל שבוחר לא להלחם אלא לעמוד בספון ולחלק תחמושת לשאר חבריו יכולה להיות השפעה מכרעת על תוצאות הקרב. באופן כללי המפות ברשת קטנות יחסית וזמן הספון הממוצע נע בין 30-10 שניות כך שהמשחק שומר על דינמיקה גבוהה. בכל מפה יש גם מספר משימות בדרך לניצחון המיוחל וניתן להבחין בבירור בדינמיקה המשתנה של המשחק במעבר ההתקפה\הגנה על ממוקד אחד לאחר. החיבור לשרתי המשחק נעשה דרך לוח הבקרה של המשחק עצמו, והמערכת סורקת בעצמה אחר שרתי משחק. השרתים ממויינים ע"פ Ping. אך ניתן למיין אותם גם ע"פ שם משימה. בקונסולה לבחירת השרתים ניתן גם לסנן שרתים בעזרת פילטרים כגון: הוצאת שרתים ריקים\מלאים, עם\בלי אש ידידותית, עם\בלי PB- תוכנה נגד רמאויות ועוד. כדי להנות ממשחק ברשת היתי ממליץ להשתמש רק בשרתים בהם ה-PB מעודכן, בעלי אדמין טוב וכמובן חובה שיהיה לכם מחשב טוב וחיבור מהיר, כי לשחקנים ברשת אין רחמים... בפעם הראשונה ששיחקתי במשחק הרשת הופתעתי מאוד, במקום הסוכן בלשקוביץ השחקן יכול לבחור בין התפקידים: קצין המחלק תחמושת ומזמן הפצצות, רופא המחלק תרופות ומחייה, מהנדס המטמין\מבטל מטעני חבלה ומתקן מתקנים אסטרטגיים וחייל שיכול לבחור טיל כתף, מכונת יריה, רובה צלפים, תת-מקלע או להביאור. אבל, עם הזמן הבנתי את הצורך במשחק תפקידים מאוזן בקבוצה ועד כמה עניין התפקידים הופך את המשחק לכייפי. 

 

המעבר לגירסת ET 
נהנתם ממשחק הרשת של RCW? אם כך אנחנו מבטיחים לכם שתהנו אפילו יותר מהגירסה Enemy Territory, (ET). שפותחה ע"י Splash Damage. זוהי גירסה חינמית בה יש שיפור גרפי משמעותי, הוספה של אפקטי סאונד, הוספה של דרגות ע"פ נקודות ניסיון, הוספת תפקיד של חייל למבצעים מיוחדים והוספת יכולות שונות ויחודיות לכל חייל. לנקודות הניסיון יש השפעה משמעותית על המשחק: ככל שתשחקו יותר ויותר טוב כך תעלו מהר יותר בדרגות וביצועיכם ישתפרו בנוסף ליכולות מיוחדות כגון ראיית מוקשים, יריבים מוסווים ועוד. במעבר הגירסה הוספו גם נשקים, כגון מרגמה, הרובה של הכוחות המיוחדים או המקלע בעל הדורגלים. המהנדס יכול להטמין מוקשים או לתקן טנקים, ואיש הכוחות המיוחדים יכול להתחפש, לזרוק פצצות עשן ולהטמין מטעני צד. בשרתים רבים ניתן לשחק גם במפות ובמודים (סאונד וגרפיקה) שונים משל המשחק המקורי. עם זאת נשמרו הקווים הבאים: הקרב הוא בין בנות הברית לבין מדינות הציר. בכל מפה יש משימה מוגדרת וזמן מוגדר מאד ולמשחק הקבוצתי חשיבות רבה להשגת הניצחון. בניגוד למשחקים רבים, כאן לא צריך לרוץ 20 דקות כדי להגיע לצד השני של המפה ולמות – המפות קטנות וכייפיות. הדינמיקה של המשחק מענגת ועם טיפה ניסיון וסבלנות, מגלים שלמרות שהתחלה הכל נראה מורכב ומסובך. בסופו של דבר זהו משחק פשוט ושמשחק הרשת הוא ללא ספק הדבר הטוב ביותר שיצא מבית Id, ואל תגידו שלא הזהרתי אתכם, המשחק ממכר!! כדי להנות ממשחק רשת איכותי רצוי מאוד להוריד את העידכונים העכשווים ביותר שיש, המלצה שלי היא לא להוריד משרתים שקצב ההורדה בהם נמוך, אלא לחפש את הקבצים ברשת ולחסוך הרבה זמן. 

  Image

מטעני צד, מוקשים ומטולי גרנדות.. שתי תוספות שמכניסות מימד נוסף למשחק הרשת

מסקנות
על אף שיצאו הרבה משחקים מזאנר מלחמת העולם השנייה, בחזרה לטירת וולפנשטיין ללא ספק מביאה לנו משהו אחר, כיפי והכי חשוב עם דמו חינמי ברשת שלא רק מביא חשק לקנות את הגירסה המלאה אלא גם מסוגל להעסיק את השחקן שעות ע"ג שעות. גירסת היחיד בנויה יפה ומכניסה את השחקן בצורה הכי מהימנה שרק אפשר למלחמת העולם השנייה, המשחק זורם עם עלילה חביבה שמתקדמת בקלילות וללא סירבולים מיותרים. יש שפע של תחמושת, סמלים, תמונות וחפצים שאפשר להשחית ואזורים סודיים שכיף לחפש וכל אלו הופכים את המשחק למשעשע קצת יותר. אם היו שואלים אותי איזה משחק אתה מוכן לשחק שוב מההתחלה לסוף, ללא ספק RCW הוא בין המשחקים הראשונים בהם הייתי בוחר. אחת ההנאות שלי היתה גם לצפות בסרט "להציל את טוראי ראיין" רק בגלל שכל כך הרבה אלמנטים שראיתי במשחק היחיד ובמשחק הרשת הופכים פתאום למוכרים ומוחשיים. קחו למשל את המפה mp_beach בגירסת RCW של משחק הרשת ותשוו אותה לסצנת הפתיחה בסרט... אני מבטיח לכם שתידהמו לגלות מהי רמת הדמיון בין שתי הסביבות. נכון, את הביקורת הזו אני כותב מעמדה משוחדת. אני אהבתי ואוהב את המשחק RCW ואת הגירסה ET, מה שגורם לי גם לצפות בכל רגע לגירסה הבאה מבית היוצר של Splash Damage, "ET QUAKE WARS", אבל עם כל הכבוד, אני חושב שהתאהבות שכזו יכולה להעיד אך ורק על משחק מעולה שחייב להיות בכל מחשב ובכל בית (היתי אומר גם בכל מקום עבודה אבל... J ). או במילים אחרות, אין לכם את המשחק על המחשב? רוצו ותקנו, ואל תשכחו להנות גם מגירסת הרשת החינמית של ET.

בסה"כ ניתן לסכם זאת כך:

גרפיקה: 8

מוזיקה: 9

עלילה: 9

אינטיליגציית הבוטים: 9

הבדלים בין רמות קושי:9

מחיר: 8

משחק ברשת: 10 

וציון כללי של המשחק 94 .  

עידכון אחרון ( Monday, 08 October 2007 )
 
< כתבה קודמת
Site by: MtK

eXTReMe Tracker