מבזקים
כל שחקני הבטא של Tabula Rasa  קיבלו הודעה חגיגית על סיום  תקופת הבטא ומשמעות הדבר היא שהמשחק אמור לצאת למדפים ממש בקרוב.
 

powered_by.png, 1 kB
ביקורת CivCity Rome הדפס דואל
הערכת משתמש: / 2
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Wednesday, 06 September 2006

 הקדמה

כולנו מכירים את משחקי הבנייה, בהם צריך לפתח עיר, לדאוג לצרכים של התושבים, להתמודד עם מאורעות חיצוניים ובעיקר להצליח לשמור על מאזן כספים חיובי. אחד המשחקים הראשונים הזכורים לי כמשחקי בנייה הוא ללא ספק Sim City, והגרסה הראשונית ביותר אפשר לשחקן לפתח עיר מודרנית, עם בעיות מודרניות כגון זיהום אוויר ובעיות תחבורה, אני לא יודע מה אתכם אבל אותי אישית כילד המשחק הזה לא ממש משך. משחק אחר מז'אנר האסטרטגיה שבו הייתה בנייה ונהניתי מאוד לשחק בו היה WarCraft III, כן גם במשחק הזה הייתם צריכים להתמודד עם צרכי העיר ועם איומים חיצוניים, אבל המשחק היה בנוי בצורה "רומנטית" יותר בעיקר בגלל שהעלילה מתחוללת בתקופה מקבילה לימיי הביניים וכמובן, היו גם מלחמות.
 

 

Image
אפשרות לעשות
Pause במשחק (לעצור אותו), הרבה יותר נחמד מלשמור ולטעון מחדש.

 
שמשווים בין שני המשחקים, קל להבין מדוע אני כילד נמשכתי ל-
WarCraft ואחותי הבוגרת יותר בהרבה נהנתה בזמנו לשחק ב-Sim City, ולמה ברגע שקיבלתי את המשחק וחשבתי לאיזה מבקר לתת אותו, אמרתי לעצמי "עזרא, אתה חייב מבקר בוגר ורציני שיעשה את הביקורת...במחשבה שנייה אתה צריך מבקרת – אישה". משחקי בנייה, ללא ספק מצריכים המון סבלנות ובגרות, ומאחר ואני הבוגר מבין כל חברי הצוות, לקחתי את הביקורת הזו על עצמי. רוצים לדעת איך היה לי? בבקשה אתם מוזמנים לקרא את הביקורת הבאה.   

Image

מעבר דירה מאיסולה גדולה לדומו: בירוק התחום בו בני הבית יכולים לקבל את השירותים הנחוצים להם, התחום גדל עם גודל הדירה.

 

 

הסיפור

’"להקים את רומא לתחייה"

אימפריית רומא הגדולה מתחילה להתבסס בעולם, לא מדובר בסתם אימפריה, אלא באימפריה עם תרבות וצרכים מרובים, שלרוב רואה בעמים אחרים לא יותר מברברים שצריך במקרה הטוב לתרבת. הדרך שעוברת האימפריה הרומאית היא לא דרך פשוטה וקלה, כי כדי לבנות אימפריה צריך לעבוד קשה ואתם מתחילים את הקמפיין כעוד בורג קטן במערכת (ראש עיר), שתפקידו לרוב לתרום למאמץ הלאומי לביסוס מעמדה של רומא כאימפריה.  

  
Image

ממשק פנימי המשמש בעיקר על מנת לבדוק מהם הגורמים המשפיעים על רמת האושר ולשנות אותם. לבדוק את רמת הציוויליזציה ולאינטראקציות חיצוניות.

 

גרפיקה

המשחק CivCity Rome הוא משחק תלת מימדי, שבו גם חלק מהתדריכים שאתם מקבלים ומהמאורעות שקורים במהלך המשחק מועברים בתלת מימד, אני אישית התרשמתי מהביצועים הגרפיים שהמשחק הוציא מהכרטיס מסך שלי בעיקר בקטעי המעבר וכשהודיעו על בנייה של פלא תבל חדש. אבל אל תבינו אותי לא נכון, גם הגרפיקה של המשחק עצמו גם היא מרשימה ביותר, לכל מי שיהיו טענות כלשהן לגבי הגרפיקה, אני מציע לקחת בחשבון את רמת הדיוק של הפרטים ואת הכמות של הבניינים והאזרחים בשלבים מתקדמים של המשחק.  

במונחים טיפה יותר מקצועיים, המשחק מאפשר שליטה בכל האפשרויות הגרפיות החשובות שיש: ניתן לשנות את הרזולוציה עד ל-1280X1024 ובהתאמה עם קצב הרענון של המסך. ניתן לשלוט ברמת הפירוט של הגופים, בטקסטורה וב-Shaders. אבל בינינו, במשחק הזה לא צריך להיות מקצוען גדול בגרפיקה, אולי בגלל שבמסך הראשון שנפתח ניתן לבחור את הרמה הגרפית הרצויה, והממשק עצמו משנה את הערכים בהתאם. כמו כל מנוע גרפי שמכבד את עצמו, גם במשחק הזה ניתנת האפשרות לשלוט בזום, ובזווית ובכיוון המצלמה שזה פשוט הופך את המשחק להרבה יותר קליל ועל זה יש לי מה להרחיב בהמשך.

 
Image

המקדשים: שמתי כמעט את כולם רחוק מאוד ממרכז העיר ובמרוכז: שעובדי האלילים ילכו כמה שיותר רחוק.

 

  

סאונד

במשחק אין יותר מידי אפשרויות מתקדמות של סאונד, ותחשבו על זה ככה: מה אתם צריכים אופציות סאונד מתקדמות כגון תלת מימד במשחק בנייה? המשחק מאפשר שליטה בשלושה פרמטרים: המוזיקה, הקול של השחקן וקולות הרקע. אני אישית מאוד נהניתי מהמוזיקה של המשחק, אולי בגלל שהיו שם קטעים דומים למוזיקה מהמשחק wolfenstein, בקשר לשאר אפקטי הסאונד של המשחק יש שילוב מעולה של הסאונד עם המשחק עצמו, אבל בשלבים מסוימים הקריין והדמויות החלו לעצבן, בעיקר שהם חזרו על אותו משפט כל 15 שניות או כל קליק.

 Image

פינת חמד פרטית המוקדשת מכל הלב – לי.

 

דרישות מערכת

אני אוהב להתחיל עם המחשב שאיתו שיחקתי: GeForce 7600, מעבד AMD 3.6 ו-512Mb זיכרון. בהגדרות גרפיות גובהות יחסית המשחק רץ די טוב ורק לעיתים רחוקות היו תופעות שנראו כמו לאגים, אבל בהמשך מסתבר שיש הסבר גם לתופעות אלו. שמתי את ההגדרות הגרפיות על המקסימום המשחק עדיין עבד  בלי שום לאגים מיוחדים, או במילים אחרות הסקרינשוטים שאתם מקבלים הם מהאיכות הגבוהה ביותר שיש. לדעתי, מחשב כמו שלי, מספיק טוב בשביל המשחק, ובכלל לא מתאמץ.

דרישות המערכת המקוריות הן

דרישות מינימאליות:

חלונות XP/2000.

מעבד 1.6GHz.

זיכרון 512Mb.

כרטיס מסך עם 64Mb זיכרון כגון GeForce 3  או Readon 8500.

2.5GB  מקום פנוי בהארד דיסק.

כרטיס קול תואם Direct X7, Direct X9.0c.

כונן DVD.

 

דרישות המערכת המומלצות:

זהות לדרישות המינימאליות מלבד;

כרטיס מסך עם 128Mb זיכרון ותמיכה ב-DirectX 8.

בהתחשב במערכת איתה שיחקתי, אפשר להגיד שהדרישות המומלצות תואמות את המציאות, בקשר לדרישות המינימום, קשה לי לתת קביעה ברורה, אני רק יכול להגיד שהן די קרובות לדרישות המומלצות

 
Image

"ארמון"- הדירה המפותחת ביותר במשחק: מבט מבפנים מראה את האנשים, המיקום שלהם והצרכים של הדירה, לצידה ארמון נוסף.

 

המשחק והשליטה במשחק

"יש שני זנים של יצורים שלא מתפתחים: פקינז וגברים"

את המשפט למעלה כותב גבר בן גברים שנהנה עד היום לשחק בכל משחק מחשב אפשרי, והמשחק הזה כמו שאמרתי מצריך קודם כל רמה מינימאליות של בגרות וסבלנות, בגדול הממשק של המשחק מאוד נוח, אבל לכאורה יש לו באג מרגיז שמקשה מאוד את השליטה במשחק, ובמיוחד שמנסים להרוס דרך בעזרת את החפירה. אני אומר לכאורה, כי אחרי ששיחקתי במשחק מספיק זמן, וקראתי את החוברת, גיליתי שבעזרת הכפתור "E", ניתן לסובב את המצלמה, ופעולת ההריסה הופכת לקלה ומדויקת יותר, מה גם שאחרי יומיים של משחק מגלים שהידית של סמן האת, הוא הסמן שמבצע את הפעולות, ומרגע שהבנתי את שני הדברים הללו, לא הרסתי שום דבר בטעות. עכשיו זוכרים שבגרפיקה אמרתי שאני ארחיב את הדיבור על המצלמה? זהו, שמרגע שלומדים לשחק עם המצלמה (אפשרי גם עם לחיצה רצופה על הכפתור האמצעי של העכבר והזזתו). מגלים שיש זוויות מהן המשחק יותר לא נתקע, יותר לא עושה בעיות, אז איפה הוא כן עושה בעיות? –קרוב לשולי המסך, והפתרון? נכון לסובב את המצלמה, יש משחקים שבאמת אפשר להגיד דברים לא טובים על הממשק שליטה שלהם, אבל כל מילה לא טובה שנאמרה על המשחק, היא בגדר עוול שעשה אדם חסר סבלנות שכתב ביקורת בלי לשחק מספיק במשחק, ואני לא מדבר על לסיים אותו.

 

עכשיו, אחרי שנעשה טיפה צדק בואו נגיד גם כמה מילים טובות על המשחק: קודם כל יש חוברת מאוד ברורה בעברית, אני אישית לא נעזרתי יותר מידי בחוברת למרות שקראתי את מרביתה, אני מניח שלמשתמשים חדשים החוברת תהייה נקודת אור, בעיקר לאלו מביננו שמתקשים עם אנגלית, שהיא אחת משפות הממשק שמובנת לי יותר. בהתחלה אתם יכולים לבחור בין לשחק את הקמפיין (מומלץ להתחיל מזה), ובין אפשרות משחק במפה, בה אתם יכולים לבחור לעצמכם את המטרה של המפה: מפה עם משימה אזרחית, מפה עם משימה צבאית או מפה של בנייה חופשית. ההמלצה להתחיל עם הקמפיין היא בעיקר בגלל שבו מסבירים ומלמדים בפרוטרוט איך לבנות ולנהל עיר כמו שצריך, מה עוד שהקמפיין הרבה יותר מעניין כי כל הזמן יש עלילה שמלווה את תהליך הבנייה.

גם בקמפיין וגם במפות, יש הדרכה צמודה של המשחק: קודם כל יש קריין שרומז לכם מה צריך לעשות ומדווח על כל מאורע שמתחולל ומשפיע על העיר, ושנית יש לכל בניין ובכל פינה אפשרית בלוח הבקרה את האפשרות לקבל הסבר על המשחק ועל הנדרש ממנו כשחקנים כדי להצליח בו. את שני העזרים הללו: גם את הממשק וגם את הקריין אפשר להעיף, אני אישית ממליץ להשאיר אותם ולא משנה עד כמה הקריין יכול להיות מעצבן.

 

Image

זירות קרב ותחרות, לצד כלובי החיות וזירות האימונים.

 

אם הזכרנו כבר את הממשק, אז בואו ניתן לו עוד מילה טובה, רוב הממשק הפנימי של המשחק מורכב מתמונות, מה שמקל מאוד על השימוש בממשק. יש חלקים בממשק שלפעמים יותר קשה להגיע אליהם, כמו אופציית המחקר, במפות יחיד בהן היא לא הופיעה על הבאנר העליון של הממשק. ולמרות זאת, לא הייתה אופציה שחיפשתי ולא מצאתי איך להגיע אליה בסופו של דבר. גם על הממשק החיצוני אפשר להגיד מילים טובות, יש בזה משהו מופשט יותר שאת האופציות הגרפיות נותנים לבחור לפני הכניסה למשחק, מה שמשאיר את השחקן עם כמות הכפתורים המינימאלית ביותר.

 

"יש משחקים טובים, ויש משחקים טובים וחינוכיים"

אחד הדברים שהכי אהבתי במשחק, ללא כל צק של ספק זו הגישה החינוכית, עזבו לרגע את העובדה שלפני פחות משנה טיילתי באיטליה ובשבילי המשחק היה דה-ז'ה-וו מענג, בטיול עצמו באיטליה היו לא מעט דברם שלא הבנתי מה הם כמו פיאצה, או הבדל בין בית ופלאס, המשחק בגישה החינוכית שלו מלמד בכל רגע נתון עוד ועוד דברים על רומא, שתקפים גם כלפי איטליה של ימנו. אחד הדברים החביבים יותר היו שגם הדמויות במשחק מספרות כמה עובדות על רומא ועל אורח החיים שלה, חבל רק שכמות העובדות שהדמויות יכולות לספר מוגבלת ובשלב מסוים הערות הביניים שלהן הופכות למטרד. במסך הפתיחה ניתן להיכנס לעולם מופלא של הסיבילופדיה, זוהי אנציקלופדיה מאוירת הכתובה בשפה קלילה ותמציתית, אבל באנגלית. למי שפספס את הסיבילופדיה והתחיל לשחק, יש את האפשרות לחזור לחלקים ממנה תוך כדי משחק בצורה הפשוטה ביותר: פשוט לכל בניין יש את הכפתור שלו שפותח את הקישור המתאים לסיבילופדיה, וכך ניתן בקלות להמשיך ליהנות מעוד פיסת מידע מעניינת. 

 

Image

התכנסות כל חברי הסנאט – הכנסת של הרומאים המורכבת מהאצילים החשובים ביותר – גרים ב"ארמונות".

 

"הגיע הזמן להיות ראש העיר"

לכל אחד מבנינו יש מה להגיד על הניהול הכושל יותר או הכושל פחות של ראשי העיר המקיפים אותנו, לכולנו יש רעיונות והצעות שבטוח היינו מיישמים אם היינו ראשי העיר. ב-CivCity Rome נותנים לכם את ההזדמנות לנהל את העיר ולהתמודד עם אספקה של מזון ומוצרי  צריכה, שירותים לתושב, מאורעות חיצוניים, הדרישות מרומא ובעיקר עם בעיות תקציב. פתאום אתם מגלים שתקציב זה משהו מוגבל ביותר ושצריך לדעת איך לנתב אותו בחוכמה.

ב-CivCity Rome אתם משחקים ראש עיר מתחיל שמצפים ממנו לבנות ערים יפות ונקיות, לתרבת את האנשים שלו, לפתח את העיר ובנוסף לכל אלו גם להיענות לשלל דרישות מהסנאט הרומאי ובמשימות מסוימות גם לבנות צבא ולהגן על העיר. במהלך הקמפיין "מתקילים" אתכם עם כל תרחיש אפשרי כגון התקפת אריות, מהומות בעיר, פריצה של שריפות, פלישה של ברברים וכן הלאה. למרות שבתחילת המשחק חשבתי שהכי יעניינו אותי חיילים ומלחמות, גיליתי להפתעתי במהלך המשחק שיש בו הרבה יותר דברים מעניינים מאשר מלחמות או טיפול בשריפות. כמו למשל קרבות גלדיאטורים, או קרבות בין חיות, ומי למשל ייקח בקרב בהא: האיש עם הקלשון או התנין? ובקרב בין הפיל לשלושת האריות? כמובן שיש פה נימה של הומור, אבל בסופו של דבר המשחק עצמו היה כל כך מעניין וממכר, שלא היה אכפת לי מזה שלא יצאתי כל הזמן למלחמה או שאין את ההודעות Unit lost"" כל כמה דקות. אתם יודעים מה? יותר טוב! אני אישית נהניתי הכי הרבה במסך של הבנייה החופשית.

 

Image

מלחמה בין פילים ואריות, יש עוד הרבה סוגים של קרבות שמשלבים חיות ואפילו בני אדם

 

"קחו את כל השליטה בידיים"

ב-CivCity Rome, כמו בכל משחק בנייה ומשחק אסטרטגי, יש גם את עורך המפות, בו אתם יכולים לבנות לעצמכם את המפות שתשחקו בהן ולקבוע את רצף המאורעות שיתחוללו, כמו גם מי יהיו שכינכם. אופציית הבנייה של המפה עצמה היא פשוטה מאוד ויש בנייה עצמה משהו מענג, כמו לצייר ציור רק שהתמונה יוצאת יפה. הקטע של הכנסת המאורעות, קביעת השכנים וכ"ו הוא טיפה יותר בעייתי וצריך הרבה תשומת לב כדי "להנדס" את המפה כמו שצריך.

למרות כל המילים הטובות, אני רוצה להזכיר דבר אחד: צריך סבלנות בשביל המשחק הזה. תראו אולי אני אומר את זה בגלל שישבתי על המשחק יותר מחמישים שעות במשך ארבעה ימים ברציפות. נכון, היו שלבים שפשוט אזלה לי הסבלנות, אבל אחרי הכול לא הייתה שום משימה שלא הצלחתי לעמוד בה אחרי טיפה מחשבה, עכשיו אני שיחקתי במהירות משחק מקסימאלית, ואם אתם רוצים להאיץ\להאט תהליכים דעו לכם שגם האופציה הזו קיימת דרך הממשק הראשי של המשחק.

אם מדברים על באגים אמיתיים, אז אני זיהיתי לפחות שני באגים שהצליחו להרגיז אותי: החוטבים במחנה העצים לפעמים פשוט מסרבים לעזוב את מקום עבודתם: הם עוברים מכיסא לכיסא ומשחקים אותה כאילו הם הולכים, כדי שהעובדים באמת יעזבו את העמדה שלהם, צריך לבקש מהם ללכת לעבודה מסוג אחר ולא למחנה אחר, ואז יש פחות באגים. הבאג השני הוא רמת האושר בעיר, שאחרי כמה שעות רצופות של משחק באותה מפה אינה עולה בהתאם למד האושר הנוכחי, כך שיתכן מצב שמד האושר יראה 0 ובכל זאת רמת האושר הכללית של התושבים תשתנה (בד"כ תרד). שני הבאגים האלו שניתן להבין את המקור שלהם, הם לא יותר מבאגים מעצבנים אבל לא קריטיים למשחק עצמו ולא הפריעו לי יותר מידי.   

 

Image

בלעדי לקוראי NGO, שבעת פלאי תבל בסקרינשוט אחד.

 

מסקנות

 המשחק CivCity Rome הוא משחק אוטנטי חינוכי ומרתק, המשקף בצורה קרובה ככל הניתן במשחק את אורח החיים ברומא העתיקה ואת שלבי צמיחתה. המשחק גדוש פרטים ודמויות ואינו משעמם גם אחרי עשרות שעות משחק. למעשה, אחרי שאני אפרסם את הביקורת ואת הכתבות להיום, סביר להניח שאני הולך לנסות את כוחי באחת מהמפות הקשות יותר המוצעות לשחקנים שסיימו את המשחק. בגדול העותק המקורי של המשחק שבו שיחקתי יינתן בהגרלה לאחד מחברי הפורום (פרטים בהמשך).. ואני הולך לגמור כמה שיותר מפות עד שאעביר אותו לזוכה המאושר. ובקשר לכל אלו שלא הייתה להם הסבלנות הבסיסית להסתדר עם הממשק, תנו לי לצטט את גדול הגיימרים של המאה ה-21 שאמר: Such a NOOB can't do that....

אני אישית ממליץ על המשחק לא רק להורים שמחפשים משחק חינוכי לילד, אלא גם לאנשים בוגרים. בפורומים נשאלו לא פעם שאלות כגון "אני מחפשת משחק שהו לא משחק יריות ויעסיק אותי מספיק זמן" אם כך CivCity Rome הוא התשובה האופטימאלית גם לשאלה מהסוג הזה.

 

ציון

גרפיקה: 9

עלילה: 7 (קטעי מעבר זה לא מספיק עלילה)

מוזיקה וסאונד: 9 מי שישים לב טוב הם לקחו באחת הנגינות את אותה הנגינה כמו בוולפנשטיין, ואני כידוע משוחד בנושא.

משחק: 9

אינטיליגנציה: 8

רמת קושי: 8

 

ציון כולל:8.5, זהירות מרגע שמתחילים לשחק ברצינות המשחק ממכר.

עידכון אחרון ( Monday, 24 November 2008 )
 
< כתבה קודמת   כתבה הבאה >
Site by: MtK

eXTReMe Tracker