מבזקים
המשחק Golden Compass הוא משחק של SEGA שעתיד לצאת למדפים בתאריך ה-30.11.2007 לבנתיים אתם מוזמנים להתרשם מתמונות המסך שלו.
לצפייה בתמונות
 

powered_by.png, 1 kB
ביקורת למשחק Splinter Cell: Black list הדפס דואל
הערכת משתמש: / 1
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Tuesday, 24 September 2013

הקדמה

בשעה טובה הכריחו אותי להציע לחברתי לחיים נישואים, ועל אף ששנינו היינו מרוצים מהסידור שבו אנו נפגשים משבת לשבת כדי להכיר זה את זו ובשאר השבוע מעמידים פנים שאנחנו חיים ביקומים נפרדים. ההצעה הגיעה, היא אמרה כן ואני התוודעתי בפעם הראשונה בחיי ל"רשימה השחורה". לא, אני לא מדבר על המשחק Splinter Cell: Black list, עליו שמעתי הרבה לפני שחתונה עמדה על הפרק. אני גם לא מדבר על הרשימה של ההפקה של החתונה, שלמען האמת די עושה לי שחור שאני רק רואה כמה עלתה השמלה כלה או עיצוב חופה בסגנון חורש טבעי, כאילו פאק-יט אם את רוצה חופה בסגנון חורש טבעי, למה לא ללכת על יער בן-שמן? אבל עם זה אני לא מתווכח. הרשימה השחורה באמת, היא רשימת החיסול, זו שחמותי לעתיד מחזיקה בארון הבגדים: "עכשיו נראה את מי נזמין ואת מי לא נזמין" היא אומרת תוך שהיא שולפת פנקס שחור רחב שוליים. "דוד הנרי לא הגיע לבר מצווה של חיים אבל שלח צ'ק בדואר, אז נזמין אותו. דודה סימה הגיעה עם חמישה ילדים והשאירה צ'ק של מאה שקלים, אז נשלח לה את ההזמנה בדואר יום לפני החתונה.. השכן מהדירה הקודמת כבר שלוש פעמים אמר שיבוא ולא קיים, אני מבחינתי מוחקת אותו לחלוטין מהרשימה".. וכך זה נמשך ונמשך למעלה משלוש שעות ואני לשמחתי גיליתי שמתוך שבע מאות מוזמנים פוטנציאלים, יהיה עלי להזמין רק ארבע מאות אנשים מתוכם הכרתי שישה.

"את יודעת מה שושי" אמרתי לחמותי לעתיד, "עזבי, נראה לי שאנחנו נלך על חתונה בקפריסין כמו כל הזוגות הצעירים, ובכסף שנחסוך ניקח משכנתא לדירה קטנה בנהרייה". זוגתי שתחיה עצרה את נשימתה ואיבדה את הצבע בפנים, כשאמא שלה קמה ואמרה: אין בעיה, אני הולכת להביא את הפנקס האדום, תחשבו על זה לבנתיים". "מה זה הפנקס האדום?" שאלתי שנייה אחרי שחמותי נעלמה. "הפנקס האדום, זו רשימת החיסול שלה" השיבה לי זוגתי, "כל מי שהיא מנשלת מהירושה לעולמי עד". אממ כחחח כחחח כחכחתי בגרוני כשחמותי נכנסה בתקיפות לחדר ותחת ידה פנקס אדום עב-כרס. "אז תגידי, אמרתי לזוגתי כממשיך שיחה: איזה פרחים בדיוק רצינו לתלות על שביל החופה?" 

Image

על המשחק
המשחק Splinter cell: Black list מבית טום קלנזי, הוא משחק המשך בסדרת משחקי ספלינטר-סל, וכמו במשחקים הקודמים, גם בספלינטר-סל "רשימה שחורה", אתם משחקים בתפקיד סאם, המתנקש השקט. כפי שכבר הבנתם, המשחק נכנס לקטגוריית משחקי האקשן, ושם הוא מאכלס בכבוד את נישת המתנקשים, יחד עם היטמן ואססינז-קריד ואם תשאלו אותנו, אז סאם יכול להתחרות בכבוד על קטגוריית המתנקש השקט ביותר.

במשחק הנוכחי ארצות הברית עומדת בפני איום חדש: ארגון טרור עולמי בשם "המהנדסים" שם לו למטרה לגרש את כל החיילים האמריקנים מעשרות המדינות בהן הם מוצבים (כ-150 מדינות), כמובן שאף ארגון טרור, גדול ככל שיהיה, לא יכול לעמוד במשימה זו. לכן החליטו המהנדסים לפגוע ביעדים אסטרטגיים של ארה"ב, עד שתתמלא דרישתם להסיג את החיילים המוצבים ברחבי העולם. מיהם המהנדסים? היכן הן מוצבים? מהם היעדים האסטרטגיים שיותקפו והאם סאם יצליח לבלום את המתקפות? כל זאת ועוד... ב-SplinterCell Black List.

Image

 

גרפיקה
המערכת הגרפית של המשחק יודעת לזהות ולהתאים בעצמה את היכולות של המחשב לפרמטרים הגרפיים, רצוי וכדאי לשים לב שברירת המחדל של המערכת הוא שימוש בדירקטX9, ואילו המשחק תומך גם בדירקטX11, שהוא מומלץ יותר לקבלת תמונה איכותית בהרבה. למשתמשים מתקדמים ישנה האפשרות לשלוט ברמת האנטיאלייזינג, פילטרי הטקסטורה, טסלציה (רק בדירקטX 11), רמת המפרט והצללים של המשחק.  הרזולוציה המקסימאלית של המשחק תיקבע על פי סוג המסך שברשותכם, למשל עבור מסכים עם יחס 16:9 הרזולוציה המקסימאלית תהיה 1080X1920.

הגרפיקה של המשחק עוצרת את הנשימה, מדובר בגרפיקה מושקעת וריאליסטית ועם זאת מעוצבת בידי אומנים עם הרבה רגש ויכולות עיצוביות. דווקא מאחר וספלינטר-סל הוא משחק שבו יש דגש על סבלנות והמתנה לרגע הנכון להתנקשות, יהיו לכם הרבה יותר הזדמנויות להתרשם מהסביבה, בהשוואה למשחקי FPS. המנוע הסביבתי הצליח להרשים אותנו עם אפקטים רבים שמקנים לשחקן תחושה של סביבה אמיתית, עם זאת מדובר באפקטים מעגליים ולא רנדומאליים ולכן אם תשהו הרבה בנקודה אחת תתחילו להרגיש תחושה של דה-זה-וו. המנוע הפיסיקלי אכזב אותנו מעט עם מספר לא מבוטל של פריטי סביבתיים שלא נהרסים, אלא רק מדמים הרס: למשל אם תירו בבקבוק, הוא ישמיע רעש של זכוכית נשברת, יראה לכם פגיעה + רסיסים עפים ו... יישאר שלם. עובדה זו נכונה לגבי חלק מהפריטים שבסביבה ולא לגבי כולם.

מה שיכול לפצות על תחושת ההחמצה של המנוע הפיסיקלי, הם הפילטרים במשקפת של סאם: מלבד ראיית לילה, אתם תוכלו להפעיל סונאר, סונאר עם הדמיה צבעונית וגלאי עקבות שיהפכו אתכם לצ'יטרים של ממש ויאפשרו לכם לראות את היריבים דרך קירות ואת המסלול בו הם צעדו. הדבר מקנה לכם יתרון ממשי במשחק, השימוש במשקפת נותן תחושה של משחקיות בסביבה שונה לחלוטין, מבצעית יותר.

Image

 

סאונד
הסאונד של המשחק איכותי, המשחק אפילו מאפשר לכם לבחור תוך כדי המשחק את סוג יציאות הסאונד שלכם ולבדוק שהכל עובד כמו שצריך, אני ממליץ בחום לעשות את הבדיקה הזו, שכן יכול להיות שבטעות תרכיבו הפוך את אחד הרמקולים ולוחמה מונחית שמיעה היא כלי חשוב ביותר כשצדים בני אדם, הידועים כחיה רעשנית ביותר.

התלונה היחידה שיכולה להיות לנו לגבי הסאונד של המשחק היא שברגע שמעבירים את הסאונד לאוזניות, קשה לקבוע מהיכן מגיעים היריבים, בעיקר כשמדובר ביריבים שעולים במדרגות או נמצאים בגובה שונה משלכם ואז החלוקה ימין-שמאל לא מספיקה. מעבר לכך, המשחק יכול להתהדר במערכת הסאונד המתקדמת ביותר עם חישוב של מרחק ממקור הקול והפרעה של מכשולים (כמו קירות) לשמיעה. לו יכולתי לשאול את היוצרים שאלה, הייתי שואל רק שאלה אחת: מדוע המוקשים (מסוכן) והדד-דרופים (דיסק-און-קיי שאתם צריכים לאסוף) משמיעים קולות כל כך דומים?

מלבד האפשרות החשובה לקבוע את עוצמת הסאונד של המוזיקה ושל ה-SFX בנפרד, תוכלו לבחור גם כיצד שחקנים אחרים ישמעו אתכם בצ'אט הקולי: האם ברצונכם לשדר כל הזמן (לא מומלץ) או על פי לחיצת כפתור.

 Image

המשחק
המשחק Splinter Cell: Black list מבית טום קלנזי הוא קודם כל משחק של התנקשות שקטה. המשחק מעריץ מעריך ומעודד "החרשה" שקטה ככל האפשר של היריב, ורצוי שהיריב יישאר בחיים, כך כשתסתיים המשימה לא יהיו כל הוכחות בשטח לביקור שלכם. כדי לדאוג שתעמדו בדרישות של המשחק נקטו בספלינטר-סל בכמה צעדים מעודדים ומענישים: ראשית, הציון הגבוה ביותר על הורדת יריב מתקבל כאשר תשתיקו אותו ידנית, תשאירו אותו בחיים ותחביאו את האיש המנוטרל, בנוסף גם על יריבים שלא תהרגו בכלל במפה תקבלו ניקוד. נקודות אלו יעברו לקטגוריית פרופיל ה"גוסט" (רוח) שלכם. החיסרון היחידי בלהיות "רוח" הוא שניתן להשכים את היריבים המנוטרלים והם יחזרו למפה עצבניים ומחפשים יותר מתמיד.

מלבד הגוסט, יש גם את האפשרות לקבל נקודות לפרופיל "פנתר", בהגדרה זו נמצאת כל הריגה שלא מתגלה על ידי היריבים, או במילים אחרות "הריגה שקטה". גם הפנתר יכול להחביא את הגופות, בכדי למנוע משאר היריבים לגלות אותן ולהפעיל את האזעקה.

הניקוד הנמוך ביותר מקבל הלוחם, זה שמרגיש "רמבו" ונעמד עם התת-מקלע המחורבן של סאם למול עשרות יריבים. תת-המקלע של  סאם כל כך מחורבן, שאם אתם לא רכשתם אחד מיוחד ובניתם פרופיל של תקיפה חזיתית. אתם תוכלו במקרה הטוב להוריד שניים-שלושה יריבים לפני שיהרגו אתכם. הסיבה העיקרית לכך היא שסאם לא ממש מדויק בירי-אוטומטי ונושא עליו כמות מינימאלית של תחמושת (בערך 60 כדור). גם אם תצליחו לשרוד כיריבים רעשנים ביותר (ותאמינו לי, זה אפשרי). התגמול יהיה נמוך בהרבה בהשוואה לזה שמקבל הפנתר או הרוח. במילים אחרות, במשחק הנוכחי לא משתלם לעשות הרבה רעש.

הטענה המרכזית נגד המשחק היא שמדובר במשחק שמצריך הרבה מאוד סבלנות ולכן גם מתאים רק לשחקנים בוגרים, זוהי טענה חצי נכונה: בשלבים הראשונים של הלמידה, ייקח לכם המון זמן ללמוד איך להגיע אל היריבים ולשתק אותם בלי להתגלות, אבל אם אתם שחקנים טובים, אחרי שתיים-שלוש משימות שתבצעו בשטח תלמדו "לרוץ" את המפה, כך שבפועל תהיו יותר זריזים משחקנים שיבחרו עימות חזיתי.

השליטה במשחק, גם היא לא פשוטה ונתונה לביקורת: המשחק עושה שימוש בלחצנים לא טריוויאליים כמו Alt ומייד אחריו Ctrl, מבט זריז למקלדת מגלה לנו שבין שני הלחצנים ניצב לו הכפתור הזדוני Windowes, אותו הכפתור שמציק למערכת ומקפיץ את תפריט "התחל" באמצע משחק. לבעיה זו יש שלושה פתרונות אפשריים: א. לשנות את ההגדרה של הכפתור Alt עוד לפני שמתרגלים אליו. ב. להשתמש במקלדת של גיימרים שבה ניתן לבטל את כפתור הווינדוס במהלך משחקים. ג. להשתמש בגיים-פאד ולמקם את הכפתורים Alt, Ctrl במיקום שיאפשר לכם להפעיל אותם אחד אחרי השני בנוחות.

Image

מעבר לכך, למקש Q יש חשיבות עליונה במשחק, מאחר וזהו המקש שישגר אתכם למחסה, גם אם אתם רחוקים ממנו וידאג לאפשר לכם לצאת מהמחסה כשמערכת הדילוגים לא תעבוד כמו שצריך. "מערכת הדילוגים" זוהי למעשה מערכת מובנית של המשחק המאפשרת לכם בלחיצת כפתור (רווח) לדלג ממסתור למסתור כדי למצוא מחסה. המערכת לא מבטיחה לכם שהמסתור בטוח או שהוא לא יתגלה, כל מה שהיא מבטיחה לכם זה מעבר מהיר ממסתור למסתור. אותו מקש "רווח" אגב, יוכל להקפיץ אתכם מעל מכשולים, להעביר אתכם מעבר לחלונות או לגרום לכם לטפס. כפתור נוסף חשוב לא פחות הוא E, שמשמש ככפתור פעולה מותאם סיטואציה: לפתוח דלת, להציץ מתחת לדלת, לפרוץ למחשב וכן הלאה. כפתורים מותאמי סיטואציה חשובים בכדי לצמצם את גודל המקלדת ואת מורכבות השליטה, החיסרון היחיד של כפתורים אלו, הוא בסיטואציות מורכבות גם הן, בהן יש לכם כמה אפשרויות קרובות מאוד אחת לשנייה.

הגאדג'טים במשחק מתקשים מצד אחד לחדש לנו יותר מידי, מאחר ובעולמות FPS אחרים הצלחנו לראות כבר כמעט את הכל. עם זאת, ניתן להגיד שהעיצוב, התפעול וההתאמה של הגאדג'טים לעולמו השקט והקטלני של סאם פישר מעוררים התפעלות. יש במשחק גם שמירה על איזון נכון של גאדג'טים לעומת משחקיות נטו עם סאם פישר, כזה שלא פוגע במשחקיות והופך את ספלינטר סל למשחק של גאדג'טים בלבד, אבל מאפשר לשחקנים לפתור מצבים מורכבים במהירות וביעילות. אגב תפעול של גאדג'טים, הוא לא תמיד טריוויאלי ומצריך גם הוא למידה כלשהי, כך שעד שלמדנו לתפעל את המצלמה כמו שצריך ולהמם באמצעותה את היריב, שרפנו איזה שלוש ארבע מצלמות לחינם..

על כל משימה שתעשו תקבלו בונוס לתקציב, כל הריגה\השתקה יגררו תגמול כספי, כל מידע מודיעיני שתמצאו כמו דיסק-און-קי, אישיות מבוקשת או מחשב נייד שתפרצו, יוביל לתגמול כספי נאה. עם זאת קשה להבין את ההיגיון שבמערכת זו: אתם טסים בשיא הטכנולוגיה של ארה"ב. מטוס שהוא מבצר מרחף, עם פצצות אטום ומיכשור שיכול לזהות את דגם הבטרייה שבקוצב הלב של המואזין המקומי. עם זאת, אתם צריכים להסתמך על כסף כדי לשדרג לעצמכם את הציוד. אם זה לא מספיק, אז תסבירו מה ההיגיון ששדרוג של הכפפה או המכנסיים של סאם יעלו כמו מערכת סונאר רגישה ביותר שתציבו בחזית המטוס. כן, ברור לכולם שזו מערכת התמריץ שנקבעה כדי שהשחקנים ירצו לשחק "רוח" ככל האפשר ולקבל תגמול נאה. עם זאת, הגיון חסר כאן.

היריבים שלכם, או "המהנדסים" הם חיקוי יוקרתי של אל-קעידה, נתמכים בסוכני M6 כפולים והרבה כסף, ככל הנראה כספי סמים. מצליחים להציב לכם פעם אחרי פעם אתגרים חדשים, אם זה מוקשים, חיילים משוריינים, צלפים, רובוטים מיוחדים ועוד ציודים שגורמים לכם להתחיל לשאול את עצמכם מי מצויד טוב יותר: אתם חיילים בכח מיוחד מצבא ארה"ב או הטרוריסטים המתוחכמים.

המשחק Splinter Cell Black list, הלך בדרך הנכונה לדעתנו ועשה את אחד הצעדים החכמים ביותר בתחום משחקי המחשב: הוא שילב עמוק בתוך המשחק לשחקן היחיד את משחק הקו-אופ ואת משחק הרשת, כמו שעשו משחקים גדולים אחרים לפניו בעבר. משמעות הדבר היא ששחקן יכול תוך כדי משחק לשחקן היחיד לבחור שהוא מעוניין לעבור למשחק הרשת, או לקו-אופ בלי לצאת מהמשחק. היופי במשחק הנוכחי הוא שהמשימות של הקו-אופ או של המולטיפלייר, על אף שאינן חובה לעלילה הראשית, יכולות להוסיף אתגרים רבים ומרתקים לשחקנים, כאלו שהם היו מתקשים לסיים בכוחות עצמם. אנו טוענים שמדובר בצעד נבון, מאחר והוא תומך בצורה המנומסת, החכמה והאדיבה ביותר ברכישה של עותק מקורי של המשחק.

הבוטים במשחק מראים אינטיליגנצייה גבוהה יחסית: מצד אחד הם אומנם צועדים באותו מסלול מעגלי כל הזמן, אבל כל רעש, רחש או דבר מחשיד יכול לשנות להם את המסלול, למעשה גם אם אחד החברים שלהם נעלם - הם ישימו לב לחסרונו ויתחילו לחפש אותו. שחקנים חכמים יוכלו לנצל את התכונה הזו של הבוטים כדי למשוך אותם מהמסלול שלהם לפינה שקטה בה הם יוכלו לחסל אותם ללא עדים.

 

לסיכום
המשחק SplinterCell: Black list מבית טום קלנזי הוא משחק פעולה בסגנון התנקשות שקטה, מדובר במשחק איכותי עם עלילה מעניינת המציע לשחקנים גרפיקה מפותחת, משחקיות בוגרת והרבה מקוריות ואתגרים. השילוב של משחק הרשת והרשת החברתית בתוך המשחק הוא אינו שילוב פולשני מידי ועם זאת תמיד יש קריצה ידידותית מצד המשחק, המעודדת את השחקנים לעבור למשחק חברתי עם שחקנים נוספים ברשת.

 

האם המשחק שווה את הכסף?
המשחק יכול בהחלט להחזיר את העלות שלו ולהסב עונג רב למשחק, ובתנאי שהשחקן הוא גיימר בוגר מספיק כדי ללמוד את המשחק בכוחות עצמו.

 

ציונים:

גרפיקה: 9
סאונד: 9
עלילה: 9
משחק רשת וקו-אופ: 10
אינטיליגנציית בוטים: 9

ציון סופי:  9.2

 

 
< כתבה קודמת   כתבה הבאה >
Site by: MtK

eXTReMe Tracker