מבזקים
חסכנו להכם הרבה כאב ראש, והבאנו שני רשיונות למשחק הרשת Dark Masia החדש שאומנם נמצא בשלב הבטא שלו, אבל כבר נחשב לאחד המשחקים הנחשבים יותר, אולי בגלל הגרפיקה המדהימה שלו.
הרשיונות ינתנו בהגרלה לשניים מחברי הפורום
לפרטים נוספים
 

powered_by.png, 1 kB
ביקורת למשחק Mass Effect 3 הדפס דואל
הערכת משתמש: / 0
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Friday, 23 March 2012


הקדמה
אחד המשפטים החכמים יותר שאני יכול לחשוב עליהם, נאמרו על ידי בדרן. זה נכון שהייתם מצפים שמשפט חוכמה ששווה לצטט יהיה כזה שיצא מפיו של פילוסוף והוגה דעות לפחות ברמה של קונפוציוס. אבל לא, כי מסתבר שהאקטואליה חזקה מהכל, והמשפט שאני מצטט הוא "אין לי זמן" של דודו טופז.

מה הקשר בין זמן לביקורת? אז כאן המשפט מקבל משמעות כפולה: ראשית, אין לי זמן כי לא מספיק לגמור את המשחק פעם אחת, צריך לסיים אותו לפחות שלוש או ארבע פעמים, רצוי לא באותה הדמות. אבל מה לעשות - את הביקורת צריך לכתוב עוד השנה ולכן אין לי זמן..

אבל מסתבר ש- "אין לי זמן" זה משפט חוצה גבולות, תרבויות, גזעים ומימדים. כך שגם במשחק מאס-אפקט 3 מילת המפתח היא "אין לי זמן", לא משנה מאיזה גזע אתה ולא משנה מאיזה מימד זמן: לחייזרים הקדמונים לא היה מספיק זמן לפני 50,000 שנה וכעת גם לאנושות אין זמן מיותר...

Image

על המשחק
המשחק Mass Effect3 הוא המשחק השלישי בסדרה הרשמית של משחקי Mass Effect.
בעלילת המשחק הראשון, האנושות שהתפשטה ברחבי שביל החלב מגלה שהיא לא לבד ומותקפת על ידי גזע חייזרי רובוטי בשם גת'. משחק זה התנהל יותר כמו
RPG וקשה היה להבין מהעלילה את המצב האמיתי בו נמצאת האנושות. במשחק השני הייתה התפנית האמיתית והמשמעותית במשחק: הוא הפך להיות יותר דומה ל-FPS אסטרטגי, אתם קיבלתם עוזרים ותמונת המצב הגלקטית חשפה בפניכם את האמת לפיה האנושות והגת' הם לא המין היחיד שמסתובב בחלל ובטח שלא המין העתיק ביותר.

Image


כשמדברים על המין העתיק ביותר, מתכוונים לריפרים: חייזרים מפותחים ביותר שמשום מה נוהגים לפלוש לגלקסיות שלנו כל 50,000 שנה ולהשמיד בו את כל צורות החיים המפותחות. ברמת העיקרון, אני יכול להבין את המספר 50,000 מהשערות של ארכיאולוגים לפיהן האדם החל את האבולוציה התרבותית שלו לפני 49,000 שנה. אז למה הריפרים רק הורגים והולכים במקום להתיישב? לא ברור, אבל מה שבטוח זה שהם באים כמו שעון שוויצרי כל 50,000 שנה, נותנים עבודת חיסול למשך 200 שנה וחוזרים לנוח בגלקסיה הפרטית שלהם. ותנחשו מה? בדיוק הגיע הזמן של הריפרים להתחיל לעבוד...

Image

במשחק תתנסו בקרבות FPS, עם דמות חדשה או עם הדמות איתה המשכתם ממשחקים קודמים. בהתאם לסוג המשחק שתבחרו - תוכלו להיות מעורבים בדיאלוגים סוערים ולהשפיע על התוצאה הסופית של המשחק וכמובן, להילחם במגוון נרחב של יצורים, כשמלבד הריפרים וחייליהם גם הגת' והסרברוסים עושים לכם חיים קשים. למשחק יש גם אפשרות של משחק רשת, שמלבד העובדה שאופציה זו עומדת בפני עצמה, משחק הרשת מצליח להשתלב לתוך המשחק לשחקן היחיד באופן הטבעי ביותר דרך מפת הגלקסיה.

Image

גרפיקה
הגרפיקה של המשחק איכותית, נתחיל מכך שלא נתקלתי בבאגים, לאגים והפרעות אחרות שצורמות את העין. המשחק מאפשר לכם לשלוט רק ברזולוציה של המשחק, באנטי-אלייזינג, בבהירות המסך ובצללים הדינאמיים. מצד אחד אלו הן מעט אפשרויות לשליטה, ומצד שני - הגרפיקה טובה. מה שאומר שהמנוע הגרפי מספיק חזק כדי להפעיל את המשחק על פי סטנדרט קבוע וגבוה. סביבת המשחק משתנה מאוד בהתאם לעולם בו אתם נוחתים ולרוב מדובר בסביבה מוארת. במספר קרבות מועט יחסית, תתנסו גם בלחימה בסביבה חשוכה, שמגרדת על הקצה את היכולת של המשחק להיכנס תחת הקטגוריה "מותחן", או "אימה".

במשחק הגרפיקה יורדת עד לפרטים הקטנים ביותר, זה כולל את אדי הקפה המהביל, את הנקבוביות בעור של הדמויות או את השתקפות השמש בחלקיקי האבק. הגרפיקה של המשחק מצליחה בהרבה מקרים להעביר את התחושה של העתידניות באמצעות המחשות טכנולוגיות ומכשור שבאופן מכוון לא עובד חלק: למשל ההולוגרמה של הגנרל תופרע ותרצד מידי פעם, כאילו רק כדי להזכיר לכם שמדובר בהולוגרמה.

Image

סאונד
הסאונד של המשחק טוב, הוא כולל גם את הטכנולוגיה שמחשבת מרחק מהדמות ומכשולים בדרך, כך שדמות מאחורי קיר לא תשמיע את אותו הקול כמו דמות שעומדת באותו מרחק ללא מכשול. המוזיקה של המשחק, נחמדה עם הסתייגות לגבי מוזיקת ההמתנה של המולטיפלייר שיכולה להוציא אדם מדעתו במידה ואתם לא מתחברים למשחק: המוזיקה פשוט חוזרת על עצמה שוב ושוב.

המשחק והשליטה במשחק
התאמה אישית, זו מילת המפתח במשחק. אתם מעוניינים להביא את הדמות שלכם ממאס אפקט 2 - אותה הדמות שאתם סוחבים כבר מהמשחק הראשון? אין בעיה, בכיף. מעוניינים לייצר לעצמכם דמות חדשה?  אתם תוכלו לשלוט לא רק במראה החיצוני ובמין של הדמות, אלא גם בעבר שלה, ברקע שלה ובמאורעות היסטוריים שקרו בעבר, כולל מי מבין דמויות המשנה נשארו בחיים ומי לא. כל אלו ישפיעו באופן מיידי העלילה של המשחק.

Image

מלבד עיצוב הדמות, אתם תוכלו לבחור את סגנון המשחק ודרגות הקושי. כך למשל תוכלו לבחור אם אתם מעוניינים לשחק כמשחק FPS מלא או שמא אתם רוצים לקחת חלק פעיל בדיאלוגים. דרגות הקושי ישפיעו בעיקר על אורך המשחק והגובה הממוצע שלכם : ככל שתיקחו דרגה קשה יותר, כך תאלצו לבלות יותר זמן בהתכופפות מאחורי מחסה ובחיסול איטי של היריבים. דרגות הקושי ישפיעו גם על מגוון הלחימה שלכם: בדרגה הקלה ביותר למשל, לא תזדקקו ליכולות מיוחדות כדי לסיים את המשחק, לעומת זאת, ככל שדרגת הקושי תעלה - כך תמצאו את עצמכם מנצלים יותר יכולות לחימה, הן שלכם והן של העוזרים.

אם כבר הזכרנו את העוזרים: במרבית המקרים עוזרים זה מטרד, בהרבה משחקים אמרתי לעוזרים שלי "תישארו כאן" והלכתי לסיים את המפה. בעיקר בגלל שעוזרים יכולים להידחף לכם בין הרגליים ולהפריע יותר ממה שהם נוטים לעזור. במשחק הנוכחי אני התרשמתי לטובה מאינטיליגניית העוזרים, ראשית נגיד שהניהול שלהם הוא נוח יותר, אתם לא צריכים לשלוט בכל פעולה קטנה שלהם, אלא נותנים להם קווים כלליים, כמו למשל "בוא לכאן, לך לשם". בדיוק כפי שאתם יכולים לשלוט בנשקים וביכולת שלכם, כך אתם יכולים (ומומלץ גם לעשות) לשדרג לעוזרים שלכם את הנשקים ולשפר להם את היכולות המיוחדות.

Image

אם במשחק הראשון העלילה התנהלה סביב הניסיון שלכם להבין מי האויב שמפעיל את הרובוטים בספינת החלל הקלסטרופובית בה טסתם. אז המשחק הנוכחי הוא ההפך הגמור: אתם מקבלים את התמונה המלאה לא רק לגבי היריבים שלכם, אלא גם לגבי המינים השונים הפזורים ברחבי הגלקסיה והפוליטיקה העדינה המקשרת ביניהם. אם בעבר הייתם סגורים בין ארבע קירות, אז במשחק הנוכחי אתם מטיילים להנאתכם בין גלקסיות. אני כמעט ובטוח שאם ניקח אדם שלא מכיר את שני המשחקים וישאלו אותו מה הקשר בין המשחק הראשון לשלישי, הניחוש "משחק המשך" יהיה אחד הניחושים האחרונים שלו.

Image

פוליטיקה זה איכסה, אבל בלי פוליטיקה אי אפשר. זה מה שמנסים לשדר לנו במשחק הנוכחי, אתם תמצאו את עצמכם מבזבזים יותר זמן בטיולים ב"מצודה", ובנסיונות לחזר אחרי אנשים מאשר בקרבות. הדבר הזה יכול לתסכל, בעיקר שחקני FPS שפתאום יגלו שהם משחקים בקווסט. במסגרת התפקיד החדש של קומנדר שפרד, מוטל עליכם לגייס כמה שיותר מינים ויחידות קרביות לסייע לכדור הארץ במלחמה כנגד הריפרים. מהר מאוד אתם תגלו שגם שנייה לפני שהם מושמדים מהעולם, החייזרים ובני האדם עסוקים בתככים פוליטיים ומזימות שעיקר תפקידן הוא לדפוק את הגזע השני. אתם תפקידכם יהיה לקחת בחירות, ולא בחירות קלות בהכרח. משפט החוכמה שתופס בסיטואציות שכאלו הוא "אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", כבר בהחלטות הראשונות שלכם אתם תגלו עד כמה המשפט הזה נכון.  מלבד הפוליטיקה יש גם קווסטים קטנים, כאלו שיתגמלו אתכם בקרדיטים או בשיפור המוכנות הגלקטית שלכם לקראת הריפרים. עצה שלי היא, תבזבזו על הקווסטים הללו זמן כל עוד הם זורמים ואתם מצליחים לפתור אותם במהירות, או לחליפין - כל עוד יש לכם סבלנות. בכל מקרה, ניתן לסיים את המשחק גם בלי לפתור אותם, הדבר היחידי שיפגע יהיה הכיס והמוניטין שלכם..

Image

אז כבר אמרנו קודם שפוליטיקה זה איכסה, אבל זה גם מה שהופך את המשחק לכל כך יפה ובלתי צפוי: הבריתות שנוצרות, היריבויות העתיקות והרבה קומבינציות שלא היו אפשריות בלי הפוליטיקה נותנות תחושה של עלילה גמישה ואמיתית, שזה ההפך המושלם מעלילות של משחקים כמו בטלפילד3 בהם אתם מרגישים שאתם עומדים על סרט נע והמשחק רץ בהתאם לתסריט מתוזמן מראש.  

היריבים שתיתקלו בהם במשחק הנוכחי מוכרים בוורסיה זו או אחרת מהמשחקים הקודמים: יש את הסרברוסים שנדחפים בכל פינה אפשרית ומנסים לגנוב כמה שיותר טכנולוגיה וכפי שזה נראה הם מצליחים יותר מאחר והם לא בוחלים בשום אמצעי בדרך למטרתם.

Image

יש את הגת' הרובטיים ואת הרקניי החרקיים וכמובן שיש את הריפרים. אלו האחרונים אוהבים ללכוד אורגניזמים תבוניים כגון חייזרים ובני אדם, להחליף להם את מערכת העצבים במעגלים חשמליים ולהפוך אותם לזומבים חסרי מורא. יש בכך איזשהו היגיון צבאי: היצורים שהם הופכים לזומבים מותאמים לסביבת המחייה שלהם, ולכן גם הזומבי שנוצר יהיה החייל המותאם ביותר לסביבת הלחימה שבעבר הלא כל כך רחוק הייתה הבית שלו. הזומבים המסוכנים ביותר הם ללא ספק הבאנשי ולעומתם החלשים מכל, כצפוי הם ההאסקים שמקורם בבני אדם. במשחק הנוכחי תהיו עדים לניסיונות ליצירת יחידות לחימה חדשות, שחלק מהן יהיו אפילו מפתיעות.

לגבי השליטה במשחק, כמעט ואין לי טענות. במשחק לשחקן היחיד הקרבות מתנהלים לפי כללי ה-FPS, עם סייג קטן: הזמן עוצר מלכת בכל פעם שתבחרו נשק או תבחרו יכולת מיוחדת עבורכם או עבור אחד מבני הצוות. אמרתי קודם שכמעט ואין לי טענות, אז על מה אני מתלונן? על ניווט הדמות עם דגש על תפיסת מחסה: השילוב של הפעולה שלכאורה אמורה לעכב אתכם (לתפוס מחסה), עם ריצה, גילגול וקפיצה מעל מכשולים באותו המקש, הוא שילוב גרוע. אתם תנסו לברוח ליריב - והדמות שלכם תידבק למכשול. אתם תנסו לתפוס מחסה - והדמות שלכם תחליט שזה הזמן להתחיל לרוץ. אתם תנסו להתגלגל - והדמות שלכם תיצמד למשקוף, כשמשקופים זה הדבר הנורא מכל. אני אישית ראיתי שחקן נתקע במשך חצי דקה בין משקופים, כי הכפתור שאמור לשחרר אותו מהמשקוף, הוא גם אותו לחצן שאומר לו לעבור ממשקוף למשקוף. מלבד הלחצן הבעייתי, בפלייסטישן בברירת המחדל קשה מאוד לנווט ולרוץ, מה שלא נכון לגבי גרסת ה-PC.  

Image

את קומנדר שפרד אתם יכולים לפתח בשלושה מישורים: השריון, אותו תוכלו לשדרג. הנשקים אותם תוכלו לשדרג או לשפר והיכולות המיוחדות שלו. אם נתמקד בשריון ובנשקים, נוכל לאמר שהרבה יותר זול למצוא נשקים ושדרוגים לשריון מאשר לרכוש אותם, ועם הכסף שנותר לכם עדיף להכניס שיפורים לנשקים או לקנות דגים לאקווריום (למי שאוהב דגים). למה לשפר את הנשקים ולהעלות אותם דרגות? - גם כי זה לא יקר וגם בגלל שזה יעיל. ולמה לקנות דגים? כי לא מוצאים אותם זרוקים במשימות...  מבחינת המשחק תסחבו עליכם כמה נשקים שאתם יכולים, שזה אומר: רובה צלפים, מקלע קל, תת-מקלע, אקדח ורובה צייד. מהר מאוד תגלו שאתם לא יכולים להשתמש בכל הנשקים, בעיקר בגלל שלוקח הרבה זמן להחליף מנשק לנשק, ושככל שתסחבו עליכם יותר נשקים כך היכולות שלכם יטענו לאט יותר והיעילות שלכם בשדה הקרב תפחת. במשחק הרשת למשל, שמתי לב שהרבה אנשים, ביניהם גם אני מסתובבים רק עם כלי נשק אחד ומשלבים הרבה יותר מתקפות עם יכולות מיוחדות.

Image

משחק הרשת
אם חשבתם שנתקעתי בביקורת בגלל המשחק לשחקן היחיד, אז כאן אתם טועים. המשחק לשחקן היחיד הוא נחמד, מרתק ובנוי כך שיש צורך לחזור עליו כמה פעמים כדי להנות מחווית משחק מלאה. משחק הרשת לעומת הוא תחליף להירואין טהור, או במילים אחרות: חוויה ממכרת ביותר. כמה ממכרת? מספיק שתיכנסו לרשת כדי לעשות "רק עוד משחק אחד" כדי שתתקעו מול המשחק עוד כמה שעות רצופות.

אז מה הסוד של משחק הרשת? לדעתי מדובר בשילוב של שני אלמנטים: אקשן מתחלף וקופסת הפתעות. בואו נתחיל מהאקשן המתחלף: זה אומר שכל משחק מורכב מגלים הולכים ומתגברים של יריבים שתוקפים אתכם. אבל מגל לגל משתנה המשימה שמוטלת עליכם וכך אתם מוצאים את עצמכם מאותגרים למשך עשרים דקות בלי להשתעמם(משך משחק ממוצע אם אתם לא נכשלים במשימה).

Image

עכשיו אני צריך להסביר מה זה "קופסת הפתעות", מכירים את המכשירים שמצד אחד דוחפים להם כסף ומצד שני הם מוציאים ממתקים באופן אקראי - בלי שתהיה לכם שליטה ממשית בסוג הממתק שיוצא? מי שהשתמש במכשיר שכזה תמיד מקווה "שיצא לו משהו טוב" או במילים אחרות מדובר בלוטו לילדים.  ובכן, לדעתי זו הדרך הטובה ביותר לדחוף לילדים ממתקים שלא מצליחים למכור. לא פעם ראיתי ילדים זורקים את הממתק שיצא להם - כי הם לא אהבו אותו ומייד הם ניסו להוציא ממתק פעם נוספת.

זה בדיוק מה שקורה במולטיפלייר של ME3, החנות של המשחק היא "קופסת הפתעות". אתם יכולים לרכוש ערכת לחימה, שמכילה מליון ואחד דברים, חצי מהם לא שימושיים עבור הדמות שלכם, השאר לא מעניינים אתכם באמת ואולי לפעמים איזה פריט שבאמת הייתם רוצים לקנות. ולמה עושים את זה? פשוט מאוד, אם אנשים יקנו מה שהם רוצים, מהר מאוד הם יגיעו לקיט האידיאלי. לעומת זאת, שקונים קופסת הפתעות - נדיר שיוצא מה שבאמת רוצים ומייד רצים לקנות קופסה נוספת.

Image

כדי לרכוש ערכות לחימה יהיה עליכם להצליח במטרות שמציבים לכם במשימות, משימה מוצלחת יכולה לממן לכם ערכת לחימה מכובדת ביותר. מי שמתעצל ורוצה להתחיל את המשחק עם נשקים משודרגים יכול לשלם כסף: בין 5 ל-10 שקלים ולרכוש ערכת לחימה חדשה. אבל אני מבטיח לכם שתזדקקו להרבה יותר מערכה אחת כדי למצוא את קומבינציית הנשקים שתספק אתכם. ובכן מה שקורה במולטיפלייר זה שאתם תשחקו משחק - שניים, אם אתם מוצלחים תצברו מספיק כרדיט כדי לרכוש ערכת לחימה, אבל תחליטו לחסוך עוד שני משחקים כדי לרכוש את הערכה המשודרגת ביותר. לבסוף תרכשו את הערכה, תקבלו דברים מגניבים וחסרי תועלת, או רכיבים שנצרכים במשחק (למשל טילים, מדי-ג'ל או ויכולות שונות המסייעות לכם בקרב). וכך תמצאו את עצמכם באיזה לופ אינסופי שבו אתם תקועים בין המשחק במשימות לרכישת ערכות לחימה בחנות.

Image

משחק הרשת מאפשר לכם לבצע התאמה אישית של הדמות איתה אתם רוצים לשחק, כמו למשל הגזע שלכם ובאיזה מקצוע (לוחם, מסתנן וכן הלאה). המשחק מאפשר לכם גם התאמה של המפות ורמות הקושי בהן אתם מעוניינים לשחק. אני שיחקתי בגרסת הפלייסטיישן 3, בה אתם יכולים לשחק עם עוד שלושה שחקנים. המשחק מתנהל כמשחק קו-אופ, בו אתם ערבים אחד לבריאותו של השני. זה אומר שבכל גל לפחות שחקן אחד חייב להישאר בחיים ולעמוד במטלות (אם יש), כדי שהמשימה תמשיך. כמובן שברגע שמסתיים הגל כל השחקנים חוזרים לחיים. למען האמת אתם לא ממש חייבים לחכות עד שהגל יסתיים: לכל שחקן יש את היכולת להציל "שחקנים מדממים" שלא בוצע בהם וידוא הריגה. ברגע ששחקן מתרחק מכם, אתם תראו אותו דרך קירות בדומה למשחק Left4 dead, וכשהוא ייפול שדוד, תקבלו הודעה עם מצפן שיכווין אותו אליו, כדי שתנסו להספיק ולהגיע אליו בזמן להחייאה. האפשרות הזו מגבירה את התחושה של הערבות ההדדית ויחד עם מערכת תקשורת מפותחת  (המולטיפלייר תומך בטים-ספיק) הרבה יותר כיף לשחק במשחק.

Image

 

סיכום
המשחק Mass Effec3 הוא משחק מעולה, הוא נכנס אצלנו לקטגוריית המשחקים שקשה להוציא להם ביקורת, כי זה בלתי אפשרי לנתק את המבקר מהמשחק. הקפיצה הגדולה בין המשחק הראשון לשני בסדרה יצרה אצל המעריצים ציפייה למשהו גדול וטוב ואני מניח שמרבית המעריצים יצאו מסופקים, בעיקר בזכות העלילה המרתקת ומשחק הרשת הממכר.

המשחק עושה שילוב מסוכן של הרבה ז'אנרים ובאופן מפתיע מצליח לקבל תוצאה טובה, שמגדילה באופן משמעותי את קהל היעד הפוטנציאלי שלו. בנוסף השחקנים יכולים להתאים את אופי המשחק לסגנון האהוב עליהם בלי לפגוע בעלילה וכך למשל שחקן אחד יוכל "לרוץ את המשחק", בעוד שחקן אחר יוכל לשבת ולקרוא בגוגל מה תהיה השלכה של כל החלטה שייקח אם ישאלו אותו שאלה כזו או אחרת בדיאלוגים.

האם המשחק שווה את הכסף?
כן, על אף החשש שמשחק הרשת יכול להפוך למסחטת כספים אצל שחקנים עצלנים ומפונקים, אני יכול להגיד שהמשחק הוא בין המשחקים הבודדים שלא צריך לחשוב פעמיים לפני שרוכשים אותו. העלילה של השחקן היחיד מרתקת וניתן לשחק ולסיים אותה ביותר מאופן אחד. בעיקר אם אתם המשכתם עם דמויות מהמשחק הקודם. ומשחק הרשת הוא כל כך ממכר, שגם בלילה שאחרי שתלכו לישון תמשיכו לחלום על האסקים, סרברוסים, פריימים ושאר מיני בני בליעל שרצים אליכם. רק המלצה קטנה: אם אתם לפני צבא, אל תגידו לבוחנת "בכל פעם שאני עוצם את העיניים אני רואה אנשים זוהרים בכחול", זה לא נשמע טוב...

משחק מומלץ ביותר!

 

ציונים:

גרפיקה: 10  

סאונד: 9

משחקיות: 9  

עלילה : 10

משחק רשת: 10


ציון סופי: 9.6

עידכון אחרון ( Friday, 23 March 2012 )
 
< כתבה קודמת   כתבה הבאה >
Site by: MtK

eXTReMe Tracker