מבזקים
אחרי שכולנו שמענו עליו ואפילו ראינו שאפשר לקנות אותו בקנייה מוקדמת, ב-nVIDIA הכריזו סוף סוף רשמית על יציאת הכרטיס 7950GT2.
 

powered_by.png, 1 kB
ביקורת - Star Wars The Force Unleashed II הדפס דואל
הערכת משתמש: / 0
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Thursday, 11 November 2010

דה פורס איכ וועייס נישט...

LucasArts היא חברה שיודעת לעשות משחקים טובים. באמת. היא הביאה לנו בעבר משחקים מצויינים כמו Monkey Island, Grimm Fandango, ועוד רבים. אך מאז ומתמיד, גולת הכותרת של החברה הייתה סדרת משחקי מלחמת הכוכבים. הרי עליהם התבססה החברה מראשיתה. החל במשחקי קרבות חלל ועד אקשן מטורף בין אבירי הג'דיי והסית', מלחמת הכוכבים כיכבה בראש מעיינותיה של החברה.

לפני שנתיים, הוציאה החברה משחק שאפתני, Star Wars: The Force Unleashed שמו. היא הבטיחה לנו משחק יוצא מן הכלל, בו נוכל סוף כל סוף לחוות את ה"כוח" במו ידינו, להחריב סביבה, להעיף חיילים מצועצעים לכל עבר וסתם להרגיש טוב עם עצמינו שאנחנו כמעט כל יכולים. למען האמת, אהבתי את Star Wars: The Force Unleashed. היו שם קומבואים מוטרפים, כוחות שעזרו לי להרגיש טוב עם עצמי בכך שריסקתי והשמדתי כל דבר שזז, וגם תלבושות מגניבות. בכלל, העלילה הייתה מעניינת, העולמות בהם ביקרתי היו מגוונים והמשחק היה ארוך. ובתכל'ס היה כיף להשמיד כל דבר ולהתעלל בחיילי האימפריה עם כל מיני תעלולים על טבעיים.

Image

Star Wars: The Force Unleashed היה משחק שאפתני, ואילולא הבעיות הטכניות שלו, יכול היה להיות משחק מוביל באותה תקופה. לצערי ולצערם של רבים הוא לא הצליח כל כך, מפאת השימוש שלו בפיזיקה הוא דרש המון מהמחשבים, ולא לכולם היו מחשבים שיכלו להחזיק אותו על הכתפיים. שלא להזכיר את הקונסולות שגמגמו לאיטם. לא בגלל שהקונסולות חלשות, אלא כי המשחק היה מאוד כבד.

ובכל זאת, אהבתי את Star Wars: The Force Unleashed. או בקיצור SWTFU. העלילה בהחלט הייתה ראויה ומעניינת, המשחק היה ארוך ומגוון והשלבים היו מרתקים. הוא כן הראה לנו חידושים ויכולות ונתן לנו לחוות את ה"כוח" בצורה שלא ניתנה לנו לפני כן.

כעת, שנתיים אחרי, מוציאה LucasArts את ההמשך שלו, שמתיימר לקחת את מה שעשה קודמו לשלבים גבוהים יותר, לתקן את הבעיות הטכניות ובעצם להיות אותו משחק שאפתני שאמור היה להוביל עוד מאז.

Image

 

מה חבל שבפועל הוא לא כך. כי למען האמת אני ציפיתי למשחק הזה, ציפיתי להמשך מלהיב ומרהיב, ביופיו ובעיקר במשחקיותו. אך מה רבה הייתה אכזבתי כאשר התחלתי לשחק.

אז ראשית, העלילה: למי ששיחק, וגם למי שלא שיחק במשחק הראשון, לא תהיה בעיה להשתלב עם הסיפור פה. בסוף המשחק הקודם הייתה אפשרות בחירה בין הטוב והרע, כאשר הבחירה הטובה למעשה הורגת את הגיבור ובכך הוא הציל את הגלקסיה או משהו כזה.

במשחק הזה, אתם תשחקו שכפול של הגיבור מהמשחק הקודם. דארת' ויידר יצר את השכפול של התלמיד הטוב ביותר שלו, בשביל לייצר צבא של לוחמי סית' שישרתו אותו ויעשו את החיים שלו קלים יותר, נטולי אבירי ג'דיי לפלפים וחנונים שרק רוצים לשמור על איזה איזון מטופש וחסר ערך, וגם שיכינו לו קפה בזמן. כי הוא מאוד אוהב את הקפה שלו בזמן, שחור וחזק כמו החליפה שלו.

אז השכפול יצא כמעט מושלם. למעשה הוא מושלם מבחינה פיזית, ואף מבחינת היכולות. אבל הוא דפוק מנטלית ויש לו זכרונות של הגיבור המקורי. כעת כל מה שאכפת לו זה למצוא את הטייסת מהמשחק הקודם, זאת שהוא אהב אבל לא העז להגיד לה דוגרי בפנים שהוא מת עליה.

Image

 

הו כמה שאני שונא קיטצ'יות במשחקים. אין לכם מושג כמה. וכשאני נתקל בקיטצ'יות פלצנית שכזאת, אני קוטל אותה כפי שכל אביר סיתי אפל ראוי היה עושה. ואני אתחיל – למה לעזאזל, מכל האפשרויות שבעולם, בחרו הכותבים והתסריטאים בעלילה שנוטה לסרט דרמה, בעולם של מלחמת הכוכבים???? למה ישנה הרגשה שאני משחק ב"חלף עם הרוח" או "היפים והאמיצים", כשלמעשה אני אמור לשחק בתלמיד המצטיין של הלורד דארת' ויידר, סמל האפילה והרשע הטהור, זה שחונק את המשרתים שלו אם הם לא מגישים לו את הקפה על הבוקר, חזק ושחור כמו החליפה שלו, וזאת שניה לפני שהם יורים את קרן הלייזר שמפוצצת פלאנטות שלימות? למה אני משחק חנון שכל מה שאכפת לו זה למצוא את אהבת חייו, או הסטוצית שלו מאתמול בערב, כשבגלקסיה מתנהלת מלחמה עקובה מדם בין כוחות האור והחושך? ולמה לעזאזל הוא נדבק לגנרל עיוור שכל פעם מסתבך בצרות (אולי בגלל שהוא עיוור...), והגיבור צריך להציל אותו ולשמור עליו לאורך כל המשחק? מה, הגיבור הוא ג'דיי-הנחייה שלו???

העלילה פלצנית, משעממת, קצרה וחלודה. ולמען האמת, אין יותר מדי מה לפרט. למען האמת, יכולתי פשוט לכתוב במילה אחת – אכזבה. איפה הגיבור קוטל אבירי הג'דיי מהמשחק הקודם, שהיה ליד ימינו של הלורד האפל, זה שלא מצמץ אפילו לפני שחיסל את מועצת אבירי הג'דיי. זה שבעצמו הפך את אותו גנרל לעיוור. איפה הוא?? אה נכון, הוא מת...

Image

 

גם אם בחרתם בסוף הרע במשחק הקודם, אין לבחירה שלכם השפעה על עלילת המשחק החדש. אה, וגם בסוף המשחק החדש, אין באמת משמעות לבחירה שלכם. בין אם זה טוב או רע. אתם כבר תבינו בעצמכם, לא רוצה לקלקל לכם. גם ככה זה כבר מקולקל.

אז נכון, העלילה פלצנית. אבל אתם יודעים מה? משחק נמדד לא רק בעלילתו, אלא גם ובעיקר במשחקיותו. אז לגבי הצד הטכני, SWTFU2 נראה טוב, נשמע טוב אבל לא מרגיש טוב. בכלל לא. הגרפיקה מצויינת, האפקטים מרהיבים, המוזיקה סוחפת ומרשימה. אבל המשחקיות ממוחזרת ומשעממת.

ושוב, כמו בקודמו, SWTFU2 הוא משחק כבד. צריך מחשב עם מעבד חזק בשביל להנות ממנו באמת. יש המון אלמנטים ואובייקטים שתוכלו להרים, להזיז, להעיף ולחשמל. ובשביל כל החישובים האלו ועוד אחרים, צריך מעבד שיחשוב הרבה ומהר. אמנם לא סבלתי מאיטיות או פריימים נמוכים, אבל בהחלט שמעתי את המחשב והקונסולה שלי מתאמצים.

Image

 

הגרפיקה באמת יפה, יש אפקטים של גשם וברקים ואוירה בהתאם למקומות השונים בהם תבקרו. העיצוב נאמן לסדרת הסרטים, האווירה באמת מרגישה שאתם בכל מיני מקומות רחוקים, מה חבל שיש מעט מאוד גיוון בשלבים ובמקומות, שלא כמו המשחק הראשון. אתם לא תטיילו בכל מיני ג'ונגלים ענקיים ומסתוריים, מקדשים עתיקים וסודיים או אפילו בקיבה של איזה יצור ענקי ומבחיל. לא ולא. אתם תהיו בכמה מקומות שמרגישים דומים. אין פה הרבה שלבים, אין גיוון ביחידות. למעשה אתם תלחמו במספר מצומצם של יחידות. כל כך מצומצם שאפשר פשוט למנות אותם בפחות מעשר אצבעות. אין מפלצות למעט אחת גדולה שהיא בוס שבו תלחמו. כל השאר רק חיילים של האימפריה, שמכה ומכה ומכה בשנית ובשלישית ובחמישית, ובעשירית כבר הבנו את הרעיון, למדנו בעל פה את האימפריה ואת חייליה השונים והלא מפותחים, ובפעם העשרים כבר נלחמו בהם ביד אחת ובעיניים עצומות. כמה חבל, היכן הגיוון, היכן המפלצות מהפעם הקודמת, לאן נעלמו כל היצורים השונים והמופלאים מהיקום הזה שברא ג'ורג' לוקאס. הם אינם, ממש כלאחר המבול.

המוזיקה מצויינת, כיאה למלחמת הכוכבים. כי מה זה מלחמת הכוכבים בלי המנגינה של הפתיח – לפני שנים רבות בגלקסיה רחוקה..., ואיך אפשר בלי המנגינה המלווה את הסצינות של האימפריה? האפקטים והצלילים נאמנים למקור ומשכנעים.

Image

 

ולחלק הכואב ביותר – המשחקיות. אני חייב לספר לכם שאני בן אדם סלחן. כן, אני מיטיב לסלוח על טעויות של אנשים כשאלו מתקנים אותן. אני מיטיב לסלוח לאנשים שמבינים את הטעות שלהם, גם אם לא תקנו אותה. אבל על המשחקיות של SWTFU2, איני יכול לסלוח. גם לא בכיפור. אני יכול לפרט על המשחקיות בשתי גרסאות: הקצרה והארוכה. אז נתחיל בארוכה – לאורך כל המשחק אתם תלחמו באותן יחידות, מה שאומר שאין צורך במגוון קומבואים ומכות אלא רק במספר מצומצם, כי לכל יחידה יש את צורת הלחימה המותאמת כנגדה. אין ב SWTFU2 הרבה קומבואים כמו בקודמו. וגם את אלו שיש אתם לא תבצעו במלואם כי אין צורך. החיילים הפשוטים נחתכים במכה, החזקים יותר דורשים גם שימוש בכוחות והרובוטים למיניהם תמיד ירו עליכם ואתם תחזירו את היריות אליהם. כן, יש כמה דברים נחמדים שהמפתחים החכימו להוסיף – אפשר לתפוס טיל באויר ולהטיח אותו בחזרה אל הרובוט או אפילו אל חיילים אחרים. כן, כאשר תלחמו עם החרבות אור שלכם אתם תחתכו יחידות לחלקים, ראשים ידיים ורגליים יעופו לכל מיני כיוונים. זה נחמד, זה שינוי מבורך, אבל כשזה חוזר על עצמו, וכשזה הדבר היחיד שיש, זה משעמם. במשחק הקודם הייתה משמעות לקומבואים, היה כיף לנסות ולגוון, והיו צורות רבות להלחם. הפעם אין את זה. אתם תלחצו בטירוף על התקפה עם החרב, תלחצו בטירוף על התקפה עם חשמל, ותלחצו בטירוף על התקפה עם דחיפה.

Image

 

אה, והקטעים המפגרים האלו שדורשים מכם ללחוץ הרבה ובהתאם לסימון על מנת להרוס רובוטים, לחסל בוסים, לפתוח דלתות, להזיז גשרים ולהרוס תותחים, הקטעים האלו מיותרים לגמרי. בא לי פשוט לקפוץ, לחשמל את הרובוט/בוס/דלת/גשר/תותח, להעיף אותו באויר, להחזיק אותו באויר, לזרוק עליו את החרבות שלי ולראות איך הוא נחתך לחתיכות, ואז להטיח אותו לרצפה או לאיזה קצה מרוחק ובלתי נראה של המפה. ככה בא לי לשחק, בחופשיות מוחלטת. רק ככה אני ארגיש טוב עם עצמי ועם הכוחות העצומים שלי. ולא עם מנגנון מטופש שאומר לי – AAAAA , ואז BBBBB, ואז XXXXX, ואז YYYYY. או במקומות אחרים – LSLSLSLSLS  או RSRSRSRS  או כל מיני שילובים מטופשים שלהם. זה לא מרגיש טוב, זה לא כיף, ובעיקר זה עינוי לאצבעות. בין אם אתם תשחקו עם המקלדת והעכבר ובין אם עם השלט שלכם. לא ככה משחקים עם ה"כוח". אין פה משמעות לקומבואים, אפשר פשוט ללחוץ בטירוף על התקפה עם החרב, להעיף ולחשמל יריבים לכל עבר והמטרה הושגה.

ולגרסה הקצרה – המשחקיות ממוחזרת, משעממת וחסרת גיוון.

בצער רב וביגון קודר, אני מכריז בזאת על SWTFU2 כמשחק לא טוב, משחק גרוע, שקודמו הצליח יותר ממנו, וכגודל הציפיה כך גודל האכזבה. חבל. באמת היו צריכים לקרוא לו – דה פורס איכ וועייס נישט ("הכוח לא יודע כלום" ביידיש...) במקום דה פורס אנלישד.

משחק מרובה משתתפים אין לו, הוא קצר, עם עלילה כל כך מטופשת וחסרת קשר, משחקיות משעממת וחוסר יצירתיות נוראי.

ציונים:

גרפיקה – 9

סאונד - 9

משחקיות – 5

עלילה – 4

אורך חיים – 5

סופי – 65

 

הביקורת נכתבה על ידי אביב בן-זיקרי.

 

 
< כתבה קודמת   כתבה הבאה >
Site by: MtK

eXTReMe Tracker