מבזקים

יצאה ביקורת למשחק ה-MMORPG - Dawn of Magic או בעברית: שחר הקסם. מדובר במשחק מז'אנר המשחקים של דיאבלו וגילד וורז, שהוא אחד הז'אנרים היותר "שורפי זמן" שבו אנשים עסוקים בלאסוף עלי שלכת ואיברים של מפלצות בכדי לרקוח שיקויים או לייצר את השריון האולטימטיבי.


לקריאת הביקורת

 

powered_by.png, 1 kB
ביקורת למשחק Army of two: the 40th day -Xbox360 הדפס דואל
הערכת משתמש: / 0
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Monday, 14 June 2010

הקדמה

אני רוצה לספר לכם על שמשון, חייל גיבור שלמד איתי עוד בבית הספר היסודי, דרכינו נפרדו בתיכון אבל בצבא הן שוב נפגשו ואני ושמשון הגיבור נפגשנו שוב. לא סתם קראנו לו ביחידה "שמשון הגיבור", שמשון שלנו היה בחור אדמוני, גבוה אתלטי, עם כושר של סוס ומוטיבציה של אוגר מטורף שאך זה קיבל גלגל אימונים חדש.

בצבא שמשון רצה מאוד להיות החניך הראשי, להפוך למפקד ולהגיע לקורס קצינים וכדי להוכיח את עצמו הוא הגדיל ראש והתנדב בכל הזדמנות אפשרית. הוא כל כך רצה להוכיח את עצמו, עד שבמסע הכומתה הוא דרדר לתהום כמה חיילים שהזדנבו מאחור (ובינהם גם עבדכם הנאמן), כנראה הוא חשב שאם קשה לנו לרוץ לבד אז יהיה קל יותר שמישהו דוחף מאחור..

יום אחד שמרנו אני ושמשון הגיבור בבונקר של מוצב נטוש וחשוך, לא רק שהמוצב היה חור שאין כדוגמתו, אלא שמו אותו גם ליד כפר ערבי; ובאותו הלילה הייתה חגיגה, יכולנו לשמוע את נעירות החמורים כאילו הם לידנו, ושמידי פעם נשמע פיצוץ ניסינו לנחש אם זה נפץ, זיקוק או קול ירי.

אנחנו היינו שנינו עייפים, אחרי הכל היה זה השבוע השלישי ברציפות של השמירות באבט"ש ואף אחד לא קיבל לישון באמת שש שעות ברציפות. שמשון התיישב על סלע ואני לידו. "אני עוצם עיניים לרגע אמר" ונרדם. האמת אותו לילה היה לילה יפה, בזכות העלטה יכולתי לראות גשם של מטאורים, כמובן שהתחלתי לבקש משאלות ולהפתעתי גיליתי שאחרי חמש שש משאלות נגמר לי מה לבקש.

אני לא זוכר מה הייתה המשאלה שביקשתי "עוד כסף" או "עוד פרארי" אבל לפתע נשמע רעש דרדור סלעים מאחורינו, שמשון קפץ בבהלה ושאל "מה זה היה".
לא היה לי מושג אבל ניחשתי "או מחבל, או חתול, אני מהמר על חתול שכרגע הורדת לו את הלב, תדליק את הפנס ותבדוק".
שמשון הרים את הפנס, חשב פעמיים ואמר "לא נראה רעיון טוב, אם זה מחבל אז יראו אותנו"   
"אז תביא, אני אבדוק" אמרתי.
"לא לא רעיון טוב" ענה לי שמשון והתחיל להעמיד פנים שהוא סורק את השטח.
"אתה לא במקום הנכון" אמרתי לו "הרעשים הגיעו ממעלה ההר" אמרתי והצבעתי על מקום הרעש המשוער. שמשון הסתכל לכיוון אליו הצבעתי ואמר, "לא לא, הרעשים באו משם" כשהוא מצביע לכיוון הבסיס. "אני בכלל לא חושב שזה רעיון טוב להישאר כאן" אמר והתחיל ללכת בחזרה לבסיס.
"לפחות תשאיר לי את הפנס, אני אבדוק לבד" אמרתי, אבל לא היה מי שישמע אותי, כי "שמשון הגיבור" השאיר אותי הרחק מאחור.

אני לא מאשים אותו וגם לא כועס, אבל איתו לא הייתי משחק כבן זוג ב-Army of two.
Image

על המשחק
המשחק Army of two: the 40th day הוא ההמשך למשחק Army of two שיצא  2008לקונסולות XBOX, PS3 ע"י EA וCo Op- Productions.

במשחק אתם חוזרים לשחק את ריוס וסאלם, שני שכירי החרב המקצוענים שמנעו במשחק הראשון את ההשתלטות של חברת השכירים בה עבדו על ארה"ב. הטענה אומרת שבמידה וקיימת על הקונסולה שמירה ישנה של המשחק הראשון תתחילו את המשחק עם כל הציוד שהיה לכם במשחק הקודם. הבעיה היא  שהקונסולה שבה השתמשתי היא XBOX ומכיוון שמייקרוסופט החליטה אי שם בעבר הקרוב שהם מוציאים עדכון לXBOX שמוחק את כל המידע מקונסולות שעברו שינוי (וכל הקונסולות הישראליות עברו שינוי) לא היו לנו שמירות ישנות. יתרה מכך – את הביטול לעדכון המרגיז שלהם הם הוציאו רק אחרי שהתחלנו (אני והשותף הסמוי) לשחק כך שהתחלנו מחדש את המשחק כדי לשמור מידע אל ההארד דיסק של הXBOX. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שניתנה לי ולאחל בהצלחה לכל התביעות שניצבות כיום כנגד מייקרוסופט בארה"ב בגין העדכון הזה. מי יתן וידפקו לכם את הצורה כמו שאתם דפקתם לנו את ההארד דיסקים.

 Image

גרפיקה
הגרפיקה במשחק אינה מציאותית יתר על המידה וסרטוני המעבר (ויש הרבה כאלו) מזכירים סרטים של שנות השמונים (פיצוצים לא מציאותיים, כלי רכב שנראים כמו צעצועים של ילדים וכו').

כשראיתי את סרטון הפתיחה של וולפנשטיין 2 ואשתי נכנסה לחדר, היא נשארה מרותקת למרקע וכשהסתיים סרטון הפתיחה היא שאלה אותי למה הסרט לא ממשיך. אתם מבינים? הגרפיקה הייתה באיכות כל כך טובה שהיא הייתה בטוחה שאני יושב ורואה סרט בלעדיה! כך גם כשראיתי קטעים מGod of War ומDarksiders- על פלייסטיישן וXBOX, הגרפיקה הייתה מרשימה למרות ששם מלכתחילה היוצרים החליטו שהיא תראה לא מציאותית. כאן הגרפיקה די סתמית. חבל.

 

סאונד
דבר הכי טוב שאני יכול לאמר על המוזיקה של המשחק הוא שאני לא זוכר אותה, מה שאומר שהיא לא מפריעה לשטף המשחק. רעשי היריות מושפעים מסוג הנשק ומהתוספות שמורכבות עליו. בניגוד למשחקים אחרים בהם פגשתי לאחרונה (וולפשנטיין, כבר אמרתי?) הבוטים לא יושבים להתברבר על שטויות כשאתם מתגנבים אליהם. למען האמת, הדברים היחידים שהבוטים כאן יגידו הם קריאות קרב או הוראות לשבויים. זה לא חסר לי, אבל זה רק מציין שאין את הערך המוסף הזה במשחק.

רעשי הרקע מהסביבה לא תמיד מתאימים בעוצמה למה שקורה סביבכם. אם קורס לידכם בניין ואתם עדיין יכולים לשמוע את הדמויות מדברות אחת עם השניה, אז כנראה שמישהו לא סידר את הווליום כמו שצריך.

 Image

המשחק
אתם מתחילים את המשחק בשנחאי שמותקפת על ידי גורם לא ידוע שמפוצץ בניינים ומחסל אזרחים על ימין ועל שמאל. אתם, כגיבורי המשחק, הולכים להציל את העיר ולכסח לכל הרעים את הצורה, מה שמביא את השחקן לתהות איפה נמצא כל הצבא הסיני לכל הרוחות ולמה זה צריך ליפול עליכם?

השליטה במשחק זהה כמעט לחלוטין למשחק הראשון עם הבדל אחד עיקרי – אם במשחק הראשון הייתם צריכים להגיע לאוייב וללחוץ על הכפתור של הירי כדי לעשות התקפת קרב מגע, יש לכם עכשיו כפתור שמיוחד להתקפה כזאת – דבר שמונע המון בלאגנים שנוצרו בגלל כפילות התפקידים של כפתור ההתקפה.

הבדל נוסף הוא שכעת ניתן לתפוס בני ערובה – אם תופסים קצינים אפשר לגרום לחיילים שלהם להיכנע וכך להציל בני ערובה (דבר שמכניס לכם כסף).

הבוטים במשחק טיפשים ברמות. אומנם בדרך כלל הם ינסו לברוח אם תזרקו עליהם רימון אבל במשך רוב שלבי המשחק הרגשתי כאילו אני משחק במשחקי הוידאו משנות ה90 המוקדמות בהם היו רצים לכם אנשים מול המסך, יורים עליכם ואתם צריכים לירות בהם.
לעומת הבוטים חסרי התועלת, מפתחי המשחק דואגים שאתם תיפלו לכמה מלכודות שהן דווקא מתוכננות היטב ושם אפשר להיהרג בקלות.

את החיילים המשוריינים מהמשחק הראשון, בהם אפשר היה לירות רק מאחורה או להוריד עם טילים/ רובי צלפים החליפו משוריינים מיוחדים שאותם הורסים לפי סוג הנשק שלהם – לאיש השוטגאן יורים בראש, לאיש עם המיניגאן יורים בתחמושת וכו'. הדבר המוזר הוא שעכשיו הם חסינים לטילים! דפקנו שני RPG בפרצוף של האיש עם המיניגאן ולא קרה לו כלום! אני לא יודע איזה שריון יש להם שם, אבל אני גם רוצה כזה!

Image 

הדבר הראשון והבולט ביותר שהשתנה במשחק מהמשחק הראשון הוא הצורה שבה המסך מפוצל. אם במשחק הראשון המסך היה מפוצל לחלק עליון ולחלק תחתון כעת הוא מפוצל לימין ולשמאל. כשהתחלתי לשחק במשחק הראשון והתמרמרתי על שדה הראייה המוגבל שלי הדבר הראשון שאמרתי היה "למה הם לא פיצלו את זה לימין ושמאל – ככה שלא נתבלבל מי זה מי ונוכל לראות מה יש לנו מעל הראש?" אז מסתבר שהיוצרים של ההמשך גם חשבו את אותו הדבר והתוצאה – קטסטרופה. הפיצול של המסך לימין ולשמאל גורם לכך שלכל שחקן יש שדה ראייה אופקי מוגבל מאוד (לדוגמא: מישהו עמד לידי וירה על השותף שלי ואני לא הייתי מודע לזה אפילו) ויתרה מכך: זה גורם לרזולוציה של המשחק להיות נמוכה (ותהרגו אותי אם אני יודע למה). עד כדי כך הדבר מעיק שבין הפעם הראשונה לבין הפעם השניה שאני והשותף שיחקנו עבר בערך חודש – פשוט לא בא לנו על המשחק בגלל שאי אפשר היה לראות משהו על המסך 42' שלו. לאחר שהוא קנה מסך מחשב 24' חדש שתומך בHDMI חזרנו לשחק כשהפעם משחקים על מסך המחשב כדי לקבל רזולוציה טובה מספיק. בשלב כלשהו הבנו שאם אנחנו יושבים במרחק של חצי מטר מהטלויזיה כמו שני זקנים אז אנחנו מצליחים לראות מה קורה סביבנו ולשחק כמו בני אדם.

בעיה נוספת שגרמה לנו להתחיל את המשחק מחדש פעמיים היא העובדה שהמשחק לא עושה Sign in אוטומטי לשחקן השני וצריך לעשות את זה ידנית. מה שזה אומר הוא שכל ההישגים שצברתם, הנשקים ששידרגתם והכסף שהרווחתם ייעלמו בפעם הבאה שתשחקו.

התחלתי להתלונן, אז בואו נמשיך! דבר מרגיז נוסף היא העובדה שאי אפשר לדלג על סרטונים. גם אם ראיתם אותם כבר פעם וגם אם שניכם לא מעוניינים לראות אותם שוב, אין לכם שום דרך לדלג על הסרטונים, שלפעמים יכולים להיות מאוד מעיקים.

תלונה אחרונה ובכלל לא חביבה: נניח ששידרגתם את הנשקים ולא הספקתם להגיע לנקודת שמירה (Checkpoint) לפני שנהרגתם - כל השידרוגים שעשיתם וכל העבודה שהשקעתם הולכים לטימיון. אחרי פעם פעמיים שזה קרה לנו אמרנו "יאללה, #@& אומו השדרוג" והמשכנו בלי לשדרג.

למשחק הכניסו שני גורמים נוספים – "חברות" ו"מוראליות" (מוסריות). אין לי מושג מה הרעיון של החברות, אבל המוראליות היא דבר טפשי לחלוטין. אנחנו משחקים שני שכירי חרב. המטרה שלנו בחיים היא לעשות כמה שיותר כסף ולא אכפת לנו ממוסר. אם היינו מוסריים היינו הולכים להיות רופאים או משהו כזה, לא? בכל מקרה, הבחירות המוסריות שתעשו ישפיעו לפעמים על האפשרויות שיפתחו בפניכם (למשל מישהו לא הסכים לתת לנו גישה לנשקיה שלו כי היינו שני חארות). אבל בגדול זה לא משנה את המשחק יותר מדי. בונוסים למוסריות אתם גם מקבלים מהצלת אזרחים אבל אנחנו לא עשינו את זה בגלל איזה אידיאל נשגב אלא פשוט רצינו את הכסף שמקבלים כפרס על ההצלה שלהם...

 

 Image

הנשקים
בתחום הזה הוכנסו למשחק שינויים מוזרים שהופכים אותו למעט מיגע. אם במשחק הקודם לכל נשק היו כמה פרמטרים שיכולתם לשפר וכל פרמטר היה טוב מהקודמים לו ולכן נפתח בשלבים מאוחרים יותר של המשחק, במשחק הנוכחי ניתן "להלחים" חלקים מכלי נשק שונים למכלול המקורי של הנשק, עד שבסוף נשארים עם דבר שלא דומה בכלל לנשק המקורי.

לדוגמא: אני הסתובבתי עם SCAR שלו הייתה כת של M16  מקוצר, קנה של M16 ארוך, מחסנית של קלצ'ניקוב, משתיק של יחידות מיוחדות שמצאתי ותפס אחיזה מ-G36c. אתם מבינים את הרעיון? כל מי שאי פעם שירת בצבא, ולא בקריה, יכול להגיד לכם שזאת שטות לא נורמלית כי כדור של קלצניקוב בקוטר של 7.62 וקנה של M16 הוא בקוטר של 5.56, כך שהקנה שלי היה אמור להתפוצץ אחרי הכדור הראשון שיריתי, אבל עזבו את ההגיון – זה משחק ולכן צריך להיות הגיון ברצף השיפורים וזה לא תמיד קורה – כל חלק טוב יותר בתחומים מסויימים וגרוע בתחומים אחרים כך שבתכלס אתם צריכים לפתור פאזל של כל החלקים שיש לכם כדי למצוא את השילוב האידיאלי.

 Image

משחקיות
אחד הדברים המגניבים ביותר במשחק הראשון היה עבודת הצוות. אי אפשר היה לעבור שלבים אם הצמד לא עובד כמו שצריך ביחד. חוץ מזה היו שלבים מיוחדים של צניחה משותפת בהם אחד השחקנים הוא הצנחן והשני קשור לו לגוף ויכול לירות על כל מי שנמצא על הקרקע בדרך. בשלבים האלו אם הצנחן לא מחזיק את המצנח יציב כשהשני יורה אין סיכוי לצלוף ואם השני לא מוריד את האנשים בדרך מספיק מהר אז אתם לא מגיעים לרצפה. עבודת צוות בהתגלמותה.

כאן לא רק שאין שלבים משותפים כאלו, גם יש שלבים שבהם מפרידים אתכם וכל אחד צריך להילחם בנפרד ביריבים מהכיוון שלו או לעזור לשני רק עם רובה צלפים. מה הקטע של משחק על מסך מפוצל אם לא משחקים ביחד?

 

לסיכום
המשחק Army of two: the 40th day הוא משחק עם פוטנציאל שריפת זמן מעולה אבל גם משחק שמשאיר אתכם עם הרבה מאוד הבטחות לא ממולאות. אומנם אתם יכולים לשחק את המשחק עם המחשב כתחליף לשותף שלכם,  וכך לקבל את כל המסך לעצמכם. אבל אז אתם נשארים פחות או יותר עם גרסא מוזרה של Call of duty. למשחק יש גם אופציית Versus (אחד נגד השני) ואופציית רשת שתלויה ב-XBOX live.

האם המשחק שווה את הכסף?
בסך הכל, אם שואלים אותי אם המשחק שווה את הכסף אני אומר לכם שלא. המשחק הראשון בטח נמכר בהנחה עכשיו. תקנו אותו ועם הכסף שישאר לכם תוכלו לקנות הרבה מאוד גלידה כדי שיהיה לכם מה לאכול בזמן שאתם משחקים.

 

ציונים:
גרפיקה: 6
סאונד: 8
משחקיות: 6
אינטיליגנציית בוטים: 5
קושי: 7
עלילה: 6
שליטה: 8
נוחות הממשק במשחק: 5

סה"כ: 62.5

יש משחקים טובים יותר בחוץ, תהינו מהם.

הביקורת נכתבה על ידי רועי א.
תמונות המסך נלקחו מהאתר הרשמי של EA.

עידכון אחרון ( Monday, 14 June 2010 )
 
< כתבה קודמת   כתבה הבאה >
Site by: MtK

eXTReMe Tracker