מבזקים
הד הרצי הודיעו היום שהמשחק Hitman Contracts נכנס למבצעי 1+1, כאלה מבצעים אנחנו אוהבים!


 

powered_by.png, 1 kB
ביקורת למשחק God of war 3 הדפס דואל
הערכת משתמש: / 0
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Sunday, 04 April 2010

הקדמה

בדרך כלל כשאני מוציא ביקורת למשחק אני שמח לשמוע תגובות של קוראים בכדי שאוכל לשפר את הכתיבה וזו גם הסיבה לכך שהביקורות שלנו הן מהאיכותיות והמקצועיות ביותר שניתן לקרוא בעברית. את הביקורת למשחק God of war 3 אני לא מוציא "במקרה", קודם לקבלת המשחק קיבלתי הערה מהחבר DejaVo על הציון הגבוה על הגרפיקה שנתתי ל-Dante's inferno , וזו לשון ההערה: "כמה לדעתך גוד אוף וור 3 יקבל אצלך בגראפיקה? אתה צריך להציב רף..."


להגיד לכם את האמת, לא ידעתי מה לענות על השאלה. הרי כל הציונים שאני נותן הם יחסיים, תמיד אני מתייחס למה שראיתי עד כה. ואני יוצא מנקודת הנחה שהוצאתי 103 ביקורות, מותר לי להגיד שאני יודע פחות או יותר מה הגרפיקה של המשחק שאני מבקר שווה ביחס לשאר המשחקים.

הבעיה הייתה שאני לא ראיתי את GOW3 וכדי לכפר על העניין החלטתי להשוות בין המשחקים, אחרי הכל אומרים ש-GOW3 ו- Dante's inferno הם חיקוי אחד של השני (או יותר נכון - דנטה הוא החיקוי). עכשיו נשאלת השאלה, איזה משחק הוא טוב יותר ולא רק בתחום הגרפיקה, אלא גם בתחומים חשובים נוספים כמו משחקיות, סאונד, שליטה במשחק וכמובן, איך אפשר בלי..ציצים.
**אזהרה- הביקורת עלולה להכיל ספוייל**

Image

הסיפור
קרייטוס היה לוחם ספרטני אימתני שמכר את עצמו לאל המלחמה ארס בעיצומו של קרב עם הברברים בתמורה לניצחון מוחץ. לאחר שהפך למשרתו של ארס, נשלח קריטוס להילחם באלילה אתנה. הכל הולך חלק עד שבמהלך הקרבות הורג קרייטוס את אישתו ובתו, אחרי שקרייטוס מבין שארס "שתל" את בני משפחתו באיזור הקרבות בכוונה הוא הורג אותו, והאלילים הופכים אותו לאל המלחמה החדש.

קרייטוס מסתבר, הוא אל מלחמה בעייתי ובגלל שהוא נטה להילחם יותר ממה שביקשו ממנו הוא הודח ממעמדו כאל ובאותו שלב מסתבר לו שזאוס עמד מאחורי המזימה עם בני משפחתו, קרייטוס מנסה להרוג את זאוס אבל אתנה מקריבה את עצמה ומצילה את זאוס, היא מתה אבל לא לפני שהיא מספרת לקרייטוס שהוא בנו של זאוס.

Image

זה היה תקציר של שתי הסדרות הקודמות של המשחק, God of war III מתחיל בשלב שבו קרייטוס מגייס את הטיטנים מתקופת המלחמה המיתולוגית בין הטיטנים לאלילים ומעפיל להר האולימפוס במטרה ברורה: לחסל את זאוס בנקמה על אובדן משפחתו.

קרייטוס מגיע לפסגת האולימפוס, נלחם בזאוס ומת, אבל אל חשש, זו הפעם השלישית שבה הוא מת וקרייטוס כבר לא מתרגש, לאחר שחייה קצרה בנהר האדס הוא מתחיל את מסעו לחיפוש היציאה מהגהינום, שאגב – במיתולוגיה היוונית זו ברירת המחדל עבור כל מי שמת.

Image

גרפיקה
תרשו לי לחלק את הגרפיקה לשני תחומים: איכות הגרפיקה שכוללת טקסטורות, אפקטים, HDR ואת המנוע הגרפי. התחום השני הוא אומנות הגרפיקה שכוללת את עיצוב הסביבה, עד כמה הגרפיקה מכניסה אותנו למשחק ובמקרה של השוואה בין המשחק "דנטה" ל-GOW3 נוסיף עוד תת-קטגוריה לאומנות: ציצים.

 בכל מה שנוגע לאיכות הגרפיקה אני יכול להגיד לכם ש- DejaVo צדק. הגרפיקה של GOW3 היא הטובה ביותר שראיתי עד כה במשחק לפלייסטיישן 3. אני לא מתכוון רק לגרפיקה של קטעי המעבר, בניגוד ל-"דנטה" כאן גם במשחק עצמו יש גרפיקה מדהימה, חדי העין ישימו לב שקטעי הוידאו עדיין יותר איכותיים מהמשחק עצמו, אבל ההבדל בינהם זניח יחסית. הסביבה בהרבה מאוד מקרים נראית ממש אמיתית, ההשתקפויות של הדמויות על אריחי השיש, התעבות העשן ונצנוץ המים הם רק מדדים שמשמים כדי להבהיר כמה הגרפיקה איכותית ואפילו נותנת תחושה של סביבה אמיתית. אני יכול להגיד לכם ללא ספק שמרגע שקיבלתי את המשחק הנוכחי לידיים הרף של הגרפיקה עלה, או במילים אחרות: יש ל-Dante's inferno  מזל שהוא בא קודם.

Image

בתחום האומנותי והעיצובי של הגרפיקה המשחק מצליח לדעתי פחות, בהרבה מאוד מקרים זורקים אתכם לסביבות סתמיות, שלא ממחישות לכם איפה אתם נמצאים, אני למשל הייתי מצפה מהגהינום להיות מעט יותר קודר ומפסגת האולימפוס להיות טיפה יותר שמימית. זה לא אומר שהמשחק אינו מעוצב, יש הרבה מאוד אלמנטים שעוזרים להבין עד כמה הסביבה סביבכם מתדרדרת כתוצאה מפעולותיו של קרייטוס, אבל עדיין לדעתי אפשר היה להשקיע בתחום האומנותי יותר. אפשר להבין יותר את הטענה שלי אם מתייחסים לתת הסעיף – ציצים ומשווים בין הציצים המקפצים של ביאטריס לאלו של אפרודיטה, משרתותיה הלסביות או סתם נשים ערומות שיוצא לכם לפגוש במהלך המשחק: לביאטריס אין ציצים ענקיים או מיוחדים ובכל זאת ב-Dante's inferno הצליחו להפוך אותם לדבר האמיתי והמדהים ביותר שקיפץ לו בפלייסטיישן שלי. לעומתם, ב-GOW3 יש נשים עם נתוני פתיחה עדיפים מאלו של ביאטריס, ובכל זאת, מלבד החזה של אפרודיטה, כל שאר הציצים נראים כאילו הם שייכים לגרפיקה של PS2 ואפילו החזה של אפרודיטה אינו מגיע לקרסוליים של זה של ביאטריס ורק בגלל שהעיצוב הגרפי הופך את של ביאטריס לאמיתי בהרבה יותר.

אל תתפסו ממני מבקר חרמן, זו לא הפואנטה. העניין הוא שכגיימר-גבר אני יודע שתשומת הלב שלי ושל כל גיימר שאינו גיי תופנה ישר לאלמנט כמו חזה נשי, ואם אני יודע את זה אז גם המעצבים של המשחק ידעו את זה. מכאן מתבקש שזהו האלמנט "הייצוגי: שמשקיעים בו הכי הרבה, כי כולם מסתכלים על זה. בדיוק כמו שכשכותבים עבודה ארוכה מאוד, כדאי שהתקציר יהיה קריא ואיכותי ככל האפשר.

גם ב-GOW3 משתמשים במצלמה אוטומטית שאינה מאפשרת לכם לשלוט בזווית הצילום של המשחק, וכן גם כאן עושים הכל כדי להחביא דברים סודיים במקומות אותם אי אפשר לראות עם המצלמה. עצתי לכם היא שתמיד תלכו אחורה ותנסו לגלות את גבולות המסך, בדרך כלל תמצאו תיבות "סודיות", בנוסף אף פעם אל תתעצלו ותמיד תלכו עד הקצה, אולי מחכה לכם הפתעה מעבר לפינה. דבר אחרון בתחום העצות הוא: אם תראו איזור שנראה כאילו יש בו גחליליות מרחפות – תאירו אותן עם הראש שתקבלו בהמשך, זה יחשוף לכם תיבה סודית.  

Image

סאונד
הסאונד מעולה, הקולות של היריבים, החרבות, האביזרים, הצעדים, נפילות וגרירות –כולם מדוייקים וניכרת ההשקעה המרובה של היוצרים בהתאמה של כל אפקט ואפקט. המוזיקה של המשחק כפי מתאימה לדינמיקת המשחק ומשתנה בהתאם למצבכם: באם אתם לוחמים, רצים במעלה ההר או מנסים לפתור פאזל. בניגוד למשחק דנטה, כאן אתם יכולים לשלוט על פרמטרים שונים של הסאונד ולהנמיך\להגביה אותם כרצונכם.

המשחק והשליטה במשחק
תנו להתחיל מזה שנתתי ל-Dante's inferno את פרס התעוזה, אז אחרי שעברתי את הסצנה האירוטית עם אפרודיטה ומשרתותיה הלסביות אני לוקח אותו ומעביר ל-GOW3, שימו לב שזוהי גם דרך מאוד איטית לצבור אורבים אדומים (מקבלים כדור אחד על כל סצנה), אבל אתם יכולים לחזור על הסצנה שוב ושוב..

השליטה במשחק בדר"כ נוחה, אפילו כשצריך ללחוץ על כפתור פעולה, היוצרים דאגו למקם אותו במסך בהתאם למיקום שלו בשלט וכך כמעט ואי אפשר לטעות בלחצנים, כבר לא צריך לחשוב על "רגע המשולש זה למעלה או למטה" כי מסמנים לכם. יש במשחק גם קטע שמזכיר את גיטר הירו, כשאתם מנגנים עם המוזות ושם אתם חייבים לשלוט בלחצנים פיקס כדי לעבור את השלב. יש לי גם תלונות על הלחצנים, במשחק השתמשו בשני לחצנים שונים – R1 ו-X  כדי לבצע את אותה פעולה בסיטואציות שונות: לרדת ממשטחי טיפוס, רק שבכל סיטואציה עליכם לבחור את הלחצן המתאים והשני לא תמיד יגיב.

Image

אתם מכירים אותי, אצלי תלונות באות בשרשרת: יש במשחק קטעים שבהם אתם תיתקעו רק בגלל שלא תצליחו לעבור מסלול מכשולים, ואז פתאום תבוא ההברקה של יוצרי המשחק והם ישאלו אתכם "האם אתם רוצים שנוריד את דרגת הקושי? במידה וכן המפלצות יהיו חלשות יותר". וואלה, לי זה באמת יעשה טוב לדעת שבזמן שאני תקוע בגלל איזה מאוורר שמועך אותי שגם המפלצות סובלות.

למשחק יש עוד פאק אחד וזה בתחום הסידור המרחבי או בעברית פשוטה: נקודת המבט של השחקן, למשל במבוך של הרה אתם תיתקעו ואני מבטיח לכם שתיתקעו, רק בגלל שהסידור של המדרגות במרחב לא יראה לכם הגיוני מבחינת הגבהים והמיקום בו יהיה עליכם להציב את המעמד. יהיו גם מקרים בהם תקפצו מעל תהום ולא תעריכו נכון את המיקום של יעד הנחיתה ואני ארגיע אתכם: אתם לא אשמים, כמו שאמרתי יש מקומות בהם למשחק יש פאקים.

המשחקיות של –GOW3  מעולה, אתם תילחמו בכמויות אדירות של לוחמים שיגיחו משום מקום, אם לא תנטרלו את ההדרכה, אז גם תזכו לקבל טיפים בכל שלב של המשחק, טיפים שבהרבה מאוד פעמים חשובים כדי להזכיר לכם מהי הדרך האופטימלית להתמודד עם היריבים שמולכם.

מלבד היריבים הפשוטים אותם תאכלו לארוחת בוקר, יבואו אליכם גם יריבים מיוחדים במגוון אדיר: ענקים, נאגות (נשות נחש), צרברוסים (כלבים עם שלושה ראשים), מכשפות, עקרבים, מינטאורים (אנשי-פר), לוחמי שלד, כלבי גהינום, גלמי ברזל, כימרות (מפלצות עם ראש אריה, ראש גדי וזנב נחש), אנשי-תיש, קשתים, הרפיות והרשימה עוד ארוכה. לכל יריב יש את נקודות התורפה שלו ויאלץ אתכם לבחור בטקטיקה הטובה ביותר ללוחמה, למרות שבדר"כ השילוב של L1+ריבוע עושה בדר"כ את העבודה עם היריבים החלשים וההתחמקות + קשת היא דרך פחדנית, איטית אך בטוחה להילחם במרבית היריבים החזקים. למי שרוצה לתת שואו, יש את האפשרות לשלב את כל היכולות של קרייטוס ולחסל את היריבים בזמן מינימאלי ולצאת כמעט בלי פגע, רק שהשילוב יצריך מכם מיומנות גבוהה.

האינטיליגנציה של הבוטים ממוצעת מינוס, אני אומר את זה בגלל שגיליתי שאם יש מדרגות או פורטל אז חלק ניכר מהבוטים לא ירדפו אחריכם אפילו אם תחסלו אותם באיטיות עם הקשת. אני אומר את זה גם בגלל שהצלחתי להגיע ל"סטריק" של מעל ל-650 פגיעות (עם להבי הכאוס) באחד הבוסים הגדולים בלי שהוא ניסה לפגוע או להגיב, פשוט היה תקוע וכך למעשה הסתיים לו קרב שהיה אמור להיות קרב איימתני.

הזכרתי את הבוסים, לא כולם דבילים.. למעשה יש בוסים שיהיו מלכודת מוות מהלכת ולעומתם יהיו בוסים שימותו באופן סתמי, תשאלו מה ההבדל? הכל תלוי במיתולוגיה, מאחר ומרבית הבוסים שתפגשו הם דמויות מוכרות מהמיתולוגיה היוונית והם ילחמו בהתאם למוניטין שלהם. מה שמשותף לכל הבוסים (כולל את אפרודיטה אותה אתם סתם תוקעים) זה שלכולם יש חפץ קסם מיוחד שהם מפילים בקרבת המקום בו הם מוצאים את מותם, חפצי הקסם לא יעזרו לכם במשחק הנוכחי ויתחילו לפעול רק מרגע שתסיימו את המשחק, למעשה מרגע שתסיימו את המשחק יפתחו לכם אפשרויות נוספות עליהן נדבר בהמשך.


אם תשאלו אותי מה מאפיין את הלחימה של קרייטוס, הייתי אומר ברוטליות, אפילו ברוטליות יתר. GOW3 זה לא המשחק שהייתי רוצה לשחק ליד האחיין בן ה-11 שלי, בגלל שיש בו קטעים שנראים אמיתיים לחלוטין ולא מצונזרים של מליקת ראשים, ריסוק גולגלות עקירת עיניים ומה לא. קרייטוס לאורך רוב המשחק הוא שמוק, חסר רגשות, עם פתיל קצר, שלא רואה ממטר וכל מה שמעניין אותו זו הנקמה בזאוס. קשה להסביר את הנקודה הזו בלי לעשות ספוייל, אבל אני יכול רק להגיד לכם שאם אני הייתי במקומו של קרייטוס, לא הייתי יוצא מהחדר של אפרודיטה בשלושים השנים הקרובות ושזאוס ילך לחפש.

במשחק יש לכם את האפשרות להשתמש בארבעה סוגי נשקים: להבי הכאוס, להבי אדאס, גנטלות ולהבי נמסיס. לשום נשק אין עליונות מוחלטת כנגד סוג מסויים של יריבים ולכן אתם תהיו די מבולבלים ולא תדעו איפה כדאי לכם להשקיע את האורבים האדומים שתמצאו, אז אני יכול להגיד לכם שאם תשחקו נכון, תמצאו יותר אורבים ממה שתצטרכו כדי לשדרג את כל הנשקים גם יחדיו. המצב היחידי שאתם תדעו שעליכם להחליף נשק, הוא כאשר בפניכם יש יריב או מכשול שמצריך שימוש בגנטלות, מאחר ושאר הנשקים אינם מסוגלים לייצר נזק. חרב האולימפוס היא כלי נשק נוסף שעומד ברשותכם, אבל היא צורכת אדרנלין והשימוש בה מוגבל, מה שמיוחד בחרב האולימפוס מלבד ההתקפות החזקות שלה, זה שהיא מקנה לכם עמידות בפני כל התקפה מיוחדת כגון הקפאה, איבון, סחרור, מעיכה, ריסוק וכיו"ב.

Image

בנוסף לנשקים יש גם עזרים: הקשת של אפולו, ראש (לא נעשה ספוייל ולא נגלה של מי) ומגפיים קסומות, כל אחד מהעזרים יכול לשמש אתכם להתקפה, אבל יש להם חשיבות גם בהתקדמות במשחק. הראש למשל ישמש אתכם להאיר את הדרך בחושך, המגפיים לטפס על קירות ולעוף באוויר למרחקים גדולים יותר מהרגיל (חשוב בעיקר בשביל למצוא תיבות סודיות) והקשת תשמש בכדי לשרוף שיחים קוצניים שחוסמים את דרכיכם. שילוב של האביזרים הללו בקרב הוא לא פשוט, אבל יכול להפוך את הקרב לחגיגה.

העלילה של המשחק, אז אמרנו שבאופן קבוע כל משחק קרייטוס מת, מגיע לגהינום וחוזר לנקום, זו בדיוק העלילה גם הפעם. בשבילי כגיימר זה מספיק, הדמות שלי כועסת עוד מהמשחק הקודם וגם מזה שלפניו ואפילו שלא יצא לי לשחק ב-GOW הקודמים זרמתי איתה. אז הורגים כל מה שזז אבל התוכן ממוצע ודי, אין יותר מידי עבודה של היוצרים על הפנמה של המסר שהם רוצים לשדר לכם. הם מקווים שהסוף של המשחק יפיל אתכם לקרשים, אבל לי הוא גרם לדחוף אצבע ולנסות להקיא. כאילו, מה הבעיה שלהם, היה חסר להם סוף טוב אז דפקו איזה מסר חינוכי? ככה הורסים לאנשים ששיחקו בשלושת הסדרות את הכיף? הנה בואו אני אתן לכם סוף טוב: בסוף המשחק קרייטוס לוקח את אפרודיטה ושניהם טסים לכוכב אחר ומולידים ילד שלעתיד יקרא "סופרמן". נשמע לכם גרוע? אז הסוף הנוכחי גרוע יותר.

 Image

בעלילה של המשחק אין גם הרבה מקום לבחירה, למעשה המקום היחיד שנותנים לכם לבחור מה לעשות זה בחדר של אפרודיטה, שם אתם יכולים לסרב למשגל, אבל זה לא ישפיע על העלילה. קרייטוס עושה אולי יו-יו מהגהינום ואליו, אבל קו העלילה שלו הוא מתוח וישר, חסר הסתעפויות או סיכויים להגיע לסיום שונה. אותי זה ביאס, כי בסך הכל כדי לגמור את המשחק לקח לי 17 שעות ואני נחשב לחרשן, מאילו שמוצאים את כל התיבות הנסתרות ולא מפספס שום מעבר סודי. עכשיו אם אני יודע שזה שאני גומר את המשחק נותן לי את האפשרות להשתמש בתחפושת, או בחפצי קסם (במילים אחרות צ'יטים) ואפילו לפתוח זירת קרב, אז אין לי בדיוק מוטיבציה לשחק פעם נוספת במשחק. לעומת זאת, אם היה לי החדש הקל שביותר שיש סיכוי שאני אראה סוף שונה אם אשאיר את אחת הדמויות בחיים ולא אחסל אותה, אז סביר להניח שהייתי גומר פעם נוספת את המשחק. למי שאוהב אתגרים, אחרי שתסיימו את המשחק, נפתחת דרגת קושי נוספת...

רגע אחרי שמתתם במשחק, אתם שוחים במורד האדס ובו הנשמות השוחות קורעות מעליכם את מרבית החיים ואת כח הקסם, כדי להחזיר אותם תמצאו תיבות מיוחדות בהן עיני גורגון, נוצות או קרני מינטאורים אותם תקריבו (אממ.. רגע... לאיזה אל?) ולאחר שהקורבן יתקבל יוחזר לכם חלק מהבריאות, התיבות הללו פזורות בעודף ובדרך כלל צריך רק למצוא אותן. איך אני יודע? כי מרגע שחידשתי את כל הפרמטרים עד הסוף התיבות התחילו לתת אורבים אדומים, שלא עזרו לי יותר מידי כי כל הנשקים שלי היו משודרגים עד הסוף, היו גם מקומות בהם אתם תוכלו לעשות אביוז למשחק ולהוציא כמות אדירה של אורבים אדומים: בכל מקום שיש בוס גדול שמוציא הרבה משרתים קטנים, אבל אין באמת למה לעשות אביוז, כי כמו שאמרתי קודם אורבים אדומים היו לי בעודף.

Image


 במשחק יש גם כמה אתגרים שיכולים לתקוע שחקן ממוצע לכעשרים-שלושים דקות, הבעיה היא שאין יותר מידי אתגרים כאלו וגם אילו שקיימים לא מצריכים יותר מידי חשיבה, זה נותן לכם תחושה שאתם ממש רצים את המשחק והוא נגמר ממש מהר.

השמירות במשחק ממש מתחשבות: יש לכם גם נקודות שמירה, אבל לפני כמעט כל מקום שבו אתם עלולים למות שמו נקודת שמירה אוטומטית. זה הופך את המשחק להרבה יותר ידידותי למשתמש מהרבה משחקים אחרים. אני הופתעתי לגלות שאפילו קרבות מחולקים לשלבים: אם עברתם שלב אחד בקרב ומתתם לא תאלצו לחזור עליו ויש שמירה אוטומטית שמחזירה אתכם לאמצע הקרב לשלב בו מתתם. זו מתנה נפלאה לגיימרים כי יש משחקים שבהם אתם תוכלו לנצח קרב של שעה וחצי, ליפול בטעות ולמות שנייה אחרי ולחזור עם השמירה האוטומטית לתחילת הקרב. בנוסף לשמירות האוטומטיות יש גם נקודות שמירה בהן תוכלו לשמור את המשחק באופן יזום וגם לחזור לכל שלב מאוחר יותר, נפח השמירה אינו גדול כ-230K ואתם יכולים לשמור המון שלבים וזה נחמד.

Image

סיכום
המשחק GOW3 מסכם לנו סדרה גאה של משחקים. ניכר במשחק כי ליוצרים שלו יש הרבה ניסיון ומיומנות ושהם מודעים לצרכים חשובים של גיימר, כאלו שמונעים ממשחק להפוך לבלתי נסבל. המשחק זורם, כל כך זורם שסיימתי אותו תוך יומיים וחצי.

הגרפיקה של אל המלחמה 3 מעולה, היא הטובה ביותר שראיתי עד כה, המנוע הגרפי של המשחק חזק והוא מותאם באופן מופלא ליכולות של הקונסולה. המשחקיות גם היא טובה אך יהיה עליכם להיות מסוגלים לעמוד בפרצים אלימים של הדמות ובסצנות לא נעימות כמו עקירת עין, שמבחינתי הן סבבה, אבל לא כולם אוהבים לעקור עיניים או לרסק ראשים..

המשחק מנסה להעביר מסר רגשני, לדעתי מאוחר מידי ומלוקק מידי. אני לא אומר שאהבתי את הברוטליות המופרזת או את חוסר האכפתיות של קרייטוס, אבל את הסוף של המשחק ממש לא אהבתי. נסיים במילה טובה, כי בסך הכל המשחק ראוי לכך: לבוני השלבים לא היתה רק התעוזה להביא לנו סצנות מיניות, אלא גם ההשראה לבנות סביבות מעניינות ומאתגרות לתוכן הם הכניסו מגוון עצום של יריבים וקינחו עם הרבה בוסים מושקעים.

האם המשחק שווה את הכסף
בתכלס השאלה של הביקורת הנוכחית היא "אם יש לי כסף למשחק אחד איזה עדיף לי לקנות, את God of war3 או את Dante's inferno"? אני לא אתן תשובה חד משמעית. כי אם אתם מחפשים עלילה יפה, טיפה רומנטיקה וסביבה מעוצבת יפה לכו על דנטה. לעומת זאת אם אתם מחפשים קרבות חסרי מעצורים, גרפיקה מעולה, ברוטליות על גבול האי-שפיות וסקס חופשי עם אפרודיטה אז GOW3 זה המשחק בשבילכם. בשני המקרים המשחקים יתנו לכם מגוון גדול של יריבים ודינמיקת משחק טובה. כמובן שאם אתם מעריצים של GOW הפסקה הנוכחית לא אקטואלית עבורכם.

ציונים
משחקיות: 9
שליטה במשחק: 8
איכות הגרפיקה: 10
עיצוב הגרפיקה: 8
סאונד: 9
אינטיליגנציית בוטים: 7
דרגות קושי:10

 ציון סופי: 8.9

המשחק ניתן באדיבות ישפאר, הנציגה הרשמית של סוני בישראל

 

חלק מהתמונות נלקחו מהאתר הרשמי של סוני
לצפייה בתמונות מסך נוספות

עידכון אחרון ( Tuesday, 06 April 2010 )
 
< כתבה קודמת   כתבה הבאה >
Site by: MtK

eXTReMe Tracker