מבזקים

יצאו תמונות מסך חדשות למשחק GTA4 ואתם מוזמנים להתרשם מהגרפיקה ומהעיצוב המגניבים של המשחק ששלח לנו החבר "משחק ששבש אש"

לצפייה בתמונות
 

 

powered_by.png, 1 kB
ביקורת למשחק Dante's Inferno הדפס דואל
הערכת משתמש: / 2
הגרוע ביותרהטוב ביותר 
נכתב על ידי Administrator   
Thursday, 11 March 2010

הקדמה
את המכתב הראשון לתיק האישי שלי קיבלתי בכיתה ו' על עצלנות יתר. "הספר להיסטוריה כבד לי" אמרתי למורה וזה היה מספיק כדי להדליק אותה. מצד אחד, לכו תסבירו למורה שלימודי ההיסטוריה שבתוכנית החינוכית לא באמת מעניינים, ומצד שני לכו תסבירו לתלמיד שההיסטוריה לא כל כך משעממת ושאם מעבירים אותה באופן הנכון היא יכולה להיות אפילו מעניינת.

זה בדיוק מה שקורה בתקופה האחרונה במשחקי המחשב: אנחנו מקבלים שעורי הסטוריה על הצלבנים ולוחמיו של סלאח א-דין, על רומא העתיקה ואירופה בימי הביניים וזה מעניין!. כל אלו מצליחים לרתק מול המסך מליוני גיימרים, לא רק בגלל התוכן, אלא בעיקר גם בגלל איך שמעבירים לנו אותו.  אז היידה ביבי – פלייסטיישן לכל ילד.

Image

הסיפור
דנטה אליגיירי היה בחור אמיתי לחלוטין, משורר שנחשב לאחד מעמודי התווך של השפה האיטלקית. החיים של דנטה לא היו "דבש". אמא שלו מתה בגיל צעיר אביו גם כן לא שרד יותר מידי ולמרות שהיה ממשפחת האצולה, הוא הצליח להסתבך עם מספיק גורמים כדי שיגרשו אותו מהעיר האהובה עליו פירנצה. תוסיפו לכל זה את העובדה שהוא בגיל 12 חותן "בשידוך", לא היה לו פלייסטיישן, שאת האהבה שלו לבחורה שבאמת אהב מגיל 9 הוא לא הצליח לממש, שאותה בחורה בשם ביאטריס מתה בגיל צעיר - ואז תבינו למה דנטה המנודה והמסוגף בחר בדמותו שלו כגיבור הראשי בעלילה שנקראת "הגהנום של דנטה" ולמה לדמות אשתו האהובה הוא בחר לקרוא ביאטריס ולא על שם אשתו במציאות.

במשחק דנטה משחק את דמותו של אביר צלבני בארץ ישראל (עכו), המשחק מתחיל מהנקודה שבה סלאח א-דין טוחן לצלבנים את הצורה ודנטה שלנו מצליח לחמוק בעור שינייו, לא לפני שהוא מוריד חצי גדוד של ערבים.

Image

לצערו, בדיוק אחרי שחמק מהתופת, מתגנב אליו אחד הלוחמים הערבים ותוקע בגבו סכין, דנטה רואה את המוות מול העיניים והמוות אומר לו בתרגום חופשי "יאללה יא חביבי הגיע הזמן," את דנטה זה לא כך כך מרשים והוא מוסיף גם את המוות לרשימת הקורבנות שלו ובאותה הזדמנות לוקח לו את המגל המפורסם.

כשדנטה חוזר הביתה, הוא מגלה שקרה אסון, אני לא ארחיב איך ולמה כדי לא לעשות ספוייל אבל השורה התחתונה היא שדנטה מגלה שאישתו נרצחה ובמקום לקבור אותה ולבכות, דנטה עוקב אחרי נשמתה, במסע לגיהינום הפרטי שלו בו הוא מתמודד עם החטאים שטימאו את נשמתו ואת נשמת אשתו.

הסיפור עצמו אינו "מקורי" הוא כבר קיים  במיתולוגיה היוונית בדמותו של אורפיאוס שהלך להציל את כלתו אורידיקה מהשאול וגם שם מתוארות דמויות מיתולוגיות כמו הסטיקס וצרברוס. אז מה מחדש לנו Dante's Inferno? -החטאים! העיסוק המרכזי של היצירה והמשחק הוא סביב הכנסייה, או יותר נכון סביב השחיתות של אנשי הדת שנותנים למאמינים שלהם מחילה גורפת ובכך גורמים להם לסטות מדרך הישר ולבצע מעשים לא מוסריים - בחסות הדת.

Image

גרפיקה
הגרפיקה של המשחק הפילה אותי מהכסא, בעיקר בקטעי המעבר המעולים בהם הדמויות נראות הרבה יותר מאמיתיות. בזכות הגרפיקה המדהימה היוצרים עוזרים לכם להתאהב בביאטריס (אשתו של דנטה בסיפור) בדיוק כפי שדנטה התאהב בביאטריס המסתורית בחייו. שתי הדמויות המושקעות ביותר במשחק הן השטן וביאטריס ולשתיהן בהתאם תפקיד מרכזי  בעלילה. אני כלב אם בזמן שמראים את ביאטריס רצה עם חזה חשוף לא יצא איזה "ווואוו" לכל גיימר ממוצע (סטרייט

 בוגר וממין זכר כמובן) ובצדק, הגרפיקה נראית כל כך אמיתית שקל להאמין שהאשה המדהימה הזו ביאטריס באמת קיימת.

יש לי גם טענה לגבי הגרפיקה, הטענה יותר קשורה לתחום השליטה במשחק ובמצלמה. אותנו הרגילו שאנחנו השולטים במצלמה ובזוויות התצוגה של המשחק, פתאום בא "הגהנום של דנטה" והופך סדרי עולם, לוקח מיידנו את השליטה וגורם לכך שלעיתים רחוקות נסתבך עם זווית צילום לא נוחה לחלוטין. לאוטומטיזציה הזו של זוויות הצילום יש יתרונות: לא צריך להתעסק עם הכיוון של הדמות, היא מתכווננת לבד ובנוסף אתם יכולים לעשות שימוש בג'ויסטיק למטרת תרגילי התחמקות. לעומת זאת יש את החיסרון של תחושת ה"פס יצור" לפיה אנחנו חייבים ללכת במסלול שמוגדר לנו מראש ואין דבר כזה להסתכל לצדדים.

Image

מלבד האיכות של הגרפיקה יש גם את האומנות שעומדת מאחוריה: במספר מועט של משחקים אתם תקבלו חוויה אומנותית כל כך חזקה כמו ב-Dante's Inferno. בגרפיקה הנוכחית מושקעות כמויות אדירות של אומנות ומחשבה אומנותית, שביחד מעבירים לכם את המסרים בצורה החזקה ביותר, יגרמו לכם להתאהב בביאטריס, להזדהות עם הדמות, החטאים שלה ועם החרטה העמוקה שסביב כל חטא.

תסתכלו על זה איך שתרצו, אומנות או לא אומנות, אבל Dante's Inferno  לוקח גם את פרס התעוזה וחופש ביטוי אומנותי. לא ראיתי עוד משחק אחד למחשב או לפלייסטיישן שבו רואים חזה נשי באופן ברור, אמיתי ואפילו חושני, במעגל חטאים של התשוקה הדבר מגיע לשיאו עם פתחים דמויי איברי מין נשיים שיהיו פזורים ברחבי המסך ועם יריבות מעורטלות שיתקפו אתכם עם דגדגן באורך 3 מטר, או לחליפין יפנו כלפיכם באופן מכוון את הישבן.

אז הפרזתי מעט בתיאורים של מימד התשוקה, אבל אל תחשבו שרק שם התמקדו היוצרים, זה יפה לראות את הפרשנות שלהם לאיך נראה כל שלב במדור ואיך נראות הדמויות המיתולוגיות, לסביבה הגרפית המשתנה יש חשיבות עליונה בדינמיקת המשחק ובהכנסת השחקנים לתוך הסיפור.

Image

סאונד
הסאונד מעולה וכמו הגרפיקה גם הוא מקשר אתכם לכל מעגל ומעגל. כפי שכבר ניחשתם המעגל החביב ביותר עלי גם בתחום הסאונד היה מעגל התשוקה... רק בעיה קטנה, במשחק לא מצאתי את האפשרות לשלוט בעוצמת הסאונד ולמרות שהסאונד בטלוויזיה אצלי היה על העוצמה הנמוכה ביותר, עדיין השכנה הזמינה משטרה בטענה שאני משמיע סרטים פורנוגרפיים. למזלי, לאחד מהשוטרים שהגיעו היה בבית אקסבוקס ובסוף במקום לצעוק עלי השוטרים נשארו לשחק אצלי עוד שעה – עד שהייתי צריך ללכת.

Image

 המשחק והשליטה במשחק
כפי שאתם יודעים אני חדש יחסית בעולם הפלייסטיישן, היציאה של PS3 slim היתה רק אמתלה לקניית המערכת, אבל עדיין – אני משתמש חדש ולוקח לי זמן עד שאני מגיב לכפתורים. כל זה היה  נכון לפחות עד ששיחקתי ב-Dante's Inferno. המשחק עשה לי בית ספר + בגרות + אוניברסיטה לשליטה בשלט. אתה לא יודע איפה נמצא R1? (רגע R, זה ימין לא?) תאכל אותה! פשוטו כמשמעו, אם לא תגיבו בזמן וכמו שצריך ללחצנים, תאלצו לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ושוב... עד שלבסוף תדעו בעצימת עיניים איפה נמצא כל מקש.

שמעתי הרבה טענות לגבי המשחקיות של דנטה, ואתם יודעים מה? יש משהו בטענות, במשחק אתם לא מרגישים שיש לכם באמת שליטה במסלול של הדמות, כפי שציינתי קודם אתם מרגישים כאילו אתם נמצאים על פס יצור שמתקדם בקצב מהיר לגהינום. אבל שחושבים על זה, ככה זה אמור להרגיש בגהינום, לא? ואם ככה אז גם בדינמיקה של המשחק היוצרים הצליחו לעשות את העבודה.

Image

מהחמש דקות הראשונות של המשחק הבנתי שמשהו כאן הולך להיות לא כל כך טבעי, למעשה "האסימון נפל" מרגע שקפצתי באוויר וראיתי שדנטה מזנק לגובה שש מטר ויכול לשהות באוויר משהו כמו חצי דקה. במקום לקבל קרבות מאתגרים קפצו עלי עשרות ערבים שחוסלו כמו ג'וקים. רגע אחד אחרי כבר ניהלתי קרב אימתני עם המוות ואם הוא מת, אז ממה יש לי לפחד?

בקרבות יש את אותה כמות היגיון שיש ברעיון שניתן להילחם במלאך המוות. רגע אחד החיים קלים ופתאום מגיח מהאדמה איזה נחיל לוחמים שמוחק לכם את הצורה. ממש כאילו עשו הכל כדי לתפוס אתכם לא מוכנים. במשחק יצא לכם לפגוש המון דמויות מיתולוגיות ולהרוג את רובן, אפילו אם הן פי עשר מכם בגודל. תענוג.

העלילה של דנטה – הרבה בזכות היצירה עליה היא נשענת, היא עלילה מעולה, יש בה לוחם, אישה אוהבת ודמות מרושעת עם תפנית מהירה מעולם החיים לגהינום. כדי להבין את העלילה מלווה את דנטה וירג'יל: אחד מגדולי המשוררים הרומאים (דבר ברור יא וירג'יל, מה זה הפילוסופיות האלה?). יש כאלה שיגידו שהעלילה לא מורכבת מספיק: גבר שרודף אחרי אישתו אל תוך הגהנום. אז קודם נגיד שלי זה מספיק מורכב. בכלל, העלילה האמיתית מועברת דרך המסר החינוכי נגד השחיתות של אנשי הדת ובעד הזדככות הנשמה.

Image

הנשקים של דנטה הם כאמור המגל של המוות וצלב, למגל אתם תוכלו להוסיף חפצי קסם שישדרגו אותו, יש המון חפצי קסם ואני מבטיח לכם שלא תשתמשו בכולם או לפחות לא תמצאו הבדל מהותי בין חפצי הקסם, כי רובם מעפנים. לעומתו הצלב משמש כנשק טווח ויעזור לכם להתמודד עם יריבים מעופפים או כאלו שתעדיפו לשמור רחוק מכם, יש גם יריבים כמו Fire minions שתהיו חייבים לנטרל להם את השריון עם הצלב כדי שהמגל יוכל לפגוע בהם.

באופן מסקרן, גם ב-Dante's Inferno אתם אוספים נשמות. כדי להשתמש בנשמות אתם לא צריכים ללכת רחוק, מספיק שתלחצו על START  כדי שתוכלו לרכוש עם הנשמות שדרוגים. אבל שדרוגים למה?

-לדנטה יש את הצד הקדוש, זה שמוחל וסולח. ואת הצד הלא-קדוש (נכנה אותו "טמא") שמעניש. הנשק של הצד הקדוש הוא כמובן הצלב וככל שתעלו בדרגות תוכלו לקנות עם הנשמות שדרוגים ליכולות הצלב, אבל לא רק – אתם תוכלו לרכוש גם קסמים, שדרוגים ויכולות פאסיביות. המצב דומה גם שמדברים על הצד הטמא, רק ששם שדרוגי הנשק נותנים תרגילים חדשים עבור המגל.

מלבד חפצי קסם עתיקים, אתם תוכלו לאסוף גם מטבעות כסף שיעניקו לכם גישה לעוד נשמות ואבני צלב שישפרו את הצלב שברשותכם. בהרבה מקרים צריך להביט טיפה לצדדים ואז מוצאים גם את המקומות בהם מוחבאים הארטיפקטים המיוחדים.

Image

מלבד ארטיפקטים יש גם דמויות מיוחדות שפזורות בגהינום, לכל מדור יש את הדמויות שלו לפי החטאים, חלק מהדמויות דנטה מכיר מעברו הלא כל כך רחוק, אבל יש גם דמויות מפורסמות כמו למשל קיסרית אסיה. בידיכם הבחירה האם לזכות את הדמות המתייסרת ולנקות אותה מחטאים או להעניש אותה על חטאיה. ההענשה זה הדבר הפשוט ביותר ואתם תקבלו מיד 600 נקודות טומאה. לעומת זאת מי שיבחר לנקות את הדמות מחטאיה יאלץ לשחק במשחק שמזכיר את גיטר-הירו רק עם צלב, על על חטא שתנקו תקבלו 30 נקודות קדושה וזה אומר שעליכם לנקות יותר מ-20 חטאים כדי שישתלם לכם לזכות ולא להעניש. כל נקודות הטומאה והקדושה ישמשו אתכם כדי לעלות דרגות ויאפשרו לכם לרכוש יכולות בדרגות גבוהות בכל אחד משני הצדדים: הקדוש והטמא.

ההדרכה של המשחק ארוכה, זה אומר שלא מפילים עליכם את כל היכולות והתרגילים במכה אחת, אלא מטפטים אותם לאט לאט. לדעתי במשחק יש יותר מידי שילובים של יכולות שונות ומשונות, רוב השילובים לא יעילים כמו ההתקפה הרגילה וקשה לי להבין למה לי לשבת וללמוד שילובים מורכבים של מכות אם באסטרטגיה הנכונה גם שימוש רגיל בהתקפה הפשוטה יכול להוביל לניצחון (אמרתי לכם בהקדמה, אני עצלן).

 המשחק בנוי ככה שתמיד כדאי יהיה לכם למשוך בו את הזמן ולהתעלל כמה שיותר בסביבה שלכם. אם יש לפיד בוער או תיבה – תנפצו אותו ואולי תזכו באיזה נשמה או שתיים. יש במשחק גם שלבים שאפשר לעשות להם "אביוז": למשל שהבוסית הגדולה תוקפת אתכם בעולם התשוקה אתם תוכלו לחסל מאות תינוקות שלא הוטבלו לפני שתשלימו את האתגר ובכך לצבור נשמות ולעלות דרגות.

הזכרתי קודם את התינוקות: אלו דמויות של ילדים שלא הוטבלו ולכן הם לא יכולים להגיע לגן עדן. מה עושה כל ילד שנולד ומת לפני בוא הנצרות? סובל במעגל הלימבו כמובן. אני יכול לפרט לכם על היריבים, אבל בסופו של דבר אפשר לחלק אותם לשלוש קבוצות: "הפושטים" – אלו שאפשר לגרור במכת מגל אחת ולבחור אם להעניש או לזכות. "הקשוחים" – אותם אי אפשר להרים עם המגל ועדיף גם לברוח מההתקפות שלהם, כדי להעניש\לזכות אותם צריך להתאמץ טיפה. "הבוסים"- לכל מפה יש את הבוס שלה וכדי לחסל את הבוס יהיה עליכם להבין את העיקרון וליישם אותו בסביבה עויינת עם אתגרים שיעמידו במבחן את זריזות הידיים שלכם.

 במשחק יש גם אתגרי פאזל, לא יותר מידי אתגרים, אבל חלק מהם קשים. זה יוצר מצב מוזר, מאחר ושחקן מתחיל ולא כל כך מבריק יתקע באתגרים ולא יבין מה ירצו ממנו. כל עוד אתגרים הם התמודדות מול יריבים או זריזות ידיים – אז ניתן להוריד את דרגת הקושי ולהמשיך לשחק. אבל יש גם כמה אתגרים שהם חשיבה נטו ושם אני לא רואה איך אפשר לגרום לשחקנים מתחילים לא להתקע.

השמירות במשחק די מעצבנות: אתם תוכלו לשמור רק בנקודות בדיקה קבועות, זה אומר שאם אתם משחקים, חייבים ללכת ואין לכם נקודת שמירה – כל מה שעשיתם הולך לעזזל. יש למשחק גם נקודות שמירה אוטומטיות, אבל עליהן לא הייתי מסתמך.

מאחר והמשחק בנוי כ"פס ייצור" ואתם כל הזמן רצים קדימה אין לכם את הבעיה של ללכת לאיבוד או צורך להסתכל במפה, אתם תוכלו כמובן לעבור לתפריט השחקן שבו ניתן להסתכל במפה, אבל זה ממש מיותר. מה תראו שם? אפילו היריבים שלכם יוצאים משום מקום באדמה.

Image

 אינטיליגנציית היריבים: האגרסיביות של היריבים תלויה ישירות בדרגת הקושי, כך גם האינטיליגנציה שלהם. בדרגת הקושי הגבוהה חלק מהיריבים הקשוחים והבוסים ילמדו את הצעדים שלכם וינסו לחסום אתכם, לכן כדאי שתפתחו יותר מאסטרטגיית תקיפה אחת.

לדנטה יש גם יכולות קסם, לרוב לא הייתי צריך להשתמש בהן. אם אתם משחקים כמו שצריך, שימוש בקסמים רק יעשה לכם את החיים לקלים יותר ולא יותר. בנוסף לקסמים לדנטה יש גם מד אדרנלין הנקרא "מד הגאולה" וכשהוא מתמלא אתם יכולים להפעיל אותו ולהפוך את דנטה לרוצח מטורף שאפילו קבוצות של היריבים הקשוחים נראות לידו כמו עכברונים. יכולת נוספת שכמעט ולא יוצא לכם להשתמש בהן, זו השליטה בחיות. כשתעלו על אחת החיות הענקיות ותשלטו בה תשתנה לכם הפרספקטיבה, פתאום כל היריבים הגיבורים שנראו כל כך קשוחים יהפכו לגמדים ובביס אחת אתם תורידו להם את הראש, נחמד.

בכל פעם שתעלו אותו, המשחק יבדוק אם יש לכם חיבור לרשת. הפעולה הראשונה שהוא יבצע תהייה להוריד עדכון 1.30 למשחק. לאחר מכן אם תבקשו למשל לרכוש תכנים נוספים או להתחבר לשרתים של החברה – המשחק פשוט יכשל, ככל הנראה מאחר ואין תמיכה לשירותים אלו בישראל. במילים אחרות, החיבור לרשת התגלה כחסר תועלת.

 

סיכום
המשחק Dante's Inferno  הוא משחק מעולה, המשלב אומנות עם עלילה מקורית והרבה רגש. מבקרים מאתרים אחרים פיספסו את הפואנטה והתלוננו על הדינמיקה של המשחק ועל כך שהוא קצר מידי. לי זה מזכיר ישראלי ממוצע שיוצא ממסעדת גורמה וכל מה שיש לו להגיד זה "המנות היו קטנות".

מה להגיד לכם, המשחק באמת לא ארוך, אבל הוא טוב, רווי אקשן ומעביר מסרים נוקבים וחזקים. אם EA  ידבקו במסורת אז אנחנו עתידים לראות עוד שלושה פרקי המשך שיהיו מקבילים לכתביו של דנטה ואני אשחק בכל אחד מהם בשמחה.

המשחק Dante's Inferno  מציג משחקיות מסוג שעדיין לא נתקלתי בו, הוא איתגר אותי מחשבתית, בזריזות ידיים ובבניית טקטיקות כנגד היריבים השונים. המשחק מעביר מסר חברתי ואנושי נוקב וגורם איפשהו גם לנו להסתכל לתוך עצמנו ולשאול האם אנחנו אנשים מוסריים. למשחק יש את הקסם שבפשטות, הוא לא מאלץ אתכם להסתבך עם מפות מורכבות, בניית זיווד לדמות או מערך קסמים מורכב, אבל הוא כן מצריך מכם לתכנן כמה צעדים קדימה ולהתאים את הדמות לסביבה בה היא נמצאת.

האם המשחק שווה את הכסף
כן. ולו רק בזכות הערך התרבותי שמעניק המשחק לגיימרים הצעירים שבפעם הראשונה למדים על דנטה – אחד האנשים החשובים בתרבות האיטלקית. המשחק מאתגר, כיפי ומעניין, כל אלו לא היו גורמים לי לשחק בו פעם נוספת. אבל אני מבטיח לכם ששמרתי לי כמה נקודות ציון עם קרבות שנהנתי להתמודד בהם רק כדי שאוכל לחזור ולשחק בהם מידי פעם.  

 ציונים
משחקיות: 9
שליטה במשחק: 9
גרפיקה: 10
סאונד: 8
אינטיליגנציית בוטים: 8
דרגות קושי:9
משחק רשת: אין

 ציון סופי: 8.8

עידכון אחרון ( Monday, 15 March 2010 )
 
< כתבה קודמת   כתבה הבאה >
Site by: MtK

eXTReMe Tracker